שאלה:
שלום כבוד הרב.
יש לי שאלה שמצערת אותי, לגבי מה שקורה בבית הכנסת שבה אני רגיל להתפלל.
בשבת ובחגים, יש אנשים שמביאים את הילדים הקטנים שלהם בתוך בית הכנסת.
ויש מהילדים הללו שמפריעים בתפילה או בקריאת התורה, עם הצעצועים שלהם.
וחוץ מזה, האנשים הגדולים עצמם מפטפטים, וזה גם כן מפריע.
ועכשיו, גם נשיא בית הכנסת עייף מלומר לקהל לשתוק.
השבת שעבר (אתמול), היו ילדים שהיו מפריעים לי.
ובדרך כלל, אני לא אומר שום דבר לא לילדים ולא לגדולים (המפטפטים), אבל אותה פעם, לא יכולתי לסבול, וצעקתי על הילדים: "הלו! אתם עושים רעש יותר מדי!".
ויש חלק מהקהל ששמעו אותי, והרגשתי שלא היו מרוצים בגלל זה.
כאילו הם היו חושבים: "מה הבחור (הדתי?) הזה מעיז לצעוק ככה על ילדים קטנים? זה לא הבעיה שלו!".
אבל הייתי עונה שאנחנו בבית כנסת, בזמני התפילות וקריאת התורה, ולא בפארק שעשועים! מה זאת אומרת?
אבל אולי לא טוב מה שעשיתי, לצעוק על הילדים הללו, ואולי הייתי צריך ללכת אליהם ולהגיד להם בנחת שהם עושים רעש וזה מפריע לנו ואולי נכון לצאת מבית הכנסת, וכו'.
וגם, אולי יש בזה בעיה של "המלבין פני חבירו ברבים", כי צעקתי עליהם לפני כולם…
מה הדין?
האם עשיתי טוב?
האם יש בזה עניין של הלבנת פני חבירו ברבים?
תודה מראש.
שבוע טוב ומבורך.
בשורות טובות, ישועות ונחמות.
תשובה:
שלום וברכה
הצדק איתך אין טעם לצעוק בכעס, זה לא משכנע אף אחד, יש לדבר בנחת, אבל בהחלטיות ובאסרטיביות. אין מקום לבזות כך את התפילה, וחובה על ההורים להשגיח שהילדים לא יפריעו את המהלך התקין של התפילה. ילד קטן משאירים בבית ואינו בא לבית הכנסת. בודאי אין מקום לפטפוטים באמצע התפילה.
לדעתי יש לדבר עם הרב / הנשיא לגבש וועד מבין המתפללים הרציניים והנכבדים במקום, שיכתבו תקנות מחייבות לגבי אופי התפילה בבית הכנסת ויאכפו את התקנות. כאשר אדם אחד מנסה לטפל בענין זה מועד לכשלון, אבל כאשר יש וועד שמתכנס ופועל ומשגיח, זה יוצר אוירה של שינוי ב מקום.
בהצלחה רבה ובשורות טובות.
והאם בגלל זה, אני צריך לבקש מחילה מהילדים הללו, או מההורים שלהם?
תודה רבה.
לא. רק להבא תתנהג נעים יותר.
השאר תגובה