שאלה:
לכבוד הרב,
שמתחילים סעודה (לאו דווקא בשבת) אחרי המוציא יש חיוב לאכול את הזית הראשון בתוך זמן אכילת פרס מתחילת הסעודה (כלומר עד 7.5 דקות מזמן המוציא), או מספיק שעשה המוציא וגם אם אחרי זמן כלשהו (נניח 15 דקות) יסיים את הזית (בזמן אכילת פרס) זה תקין?
תודה
תשובה:
ראשית כדי אכילת פרס העיקר להלכה הוא ארבע דקות.
מעיקר הדין כיון שלמעשה תאכל בסעודה כזית פת בכדי אכילת פרס אין איסור לאכול בתחילה רק מעט ואחר כך להשלים מה שצריך, ובלבד שבאיזה שהוא שלב בסעודה אתה אוכל כזית לחם תוך ארבע דקות. אבל המנהג הראוי הוא לאכול כזית [חצי פרוסה] מיד לאחר הברכה, וזאת מכמה טעמים: א. דעת הדגול מרבבה [סי’ קסז] שהאכילה הראשונית היא זו שגוררת את הכל אחריה, וכדי שתגרור היא צריכה לכלול כזית. ב. יש דעות שיש שינוי מקום אפילו מחדר לחדר, כדי שאדם לא יכנס לחששות של שינוי מקום כדאי תמיד ליצור מצב של חיוב ברכה אחרונה, וכידוע להלכה נהגו שבדברים שטעונים ברכה אחרונה במקומם אין בעיה של שינוי מקום. ג. חיוב נטילת ידים הוא דוקא לכזית, לכן יש מיד לאכול אכילה כזו שמצריכה את אותה נטילה שנעשתה בתחילה לפני שמפסיקים בדיבור. כל זה אינו לעיכובא אבל כך הוא המנהג הראוי.
ברכה והצלחה
לכבוד הרב,
לגבי ס' ג בתשובה – הכוונה לברכה על נטילה אם מתכוון לאכול כביצה אז יש לאכול את הכזית הראשון בהכרח/לא בהכרח (אך מנהג נכון יותר) ב-4 דקות ללא הפסק בדיבור (ולאו בדווקא בשבת) כדי שלא תהיה (ספק) ברכה לבטלה על הנטילה?
תודה
לא בהכרח, העיקר שיאכל וכאמור.
השאר תגובה