שאלה:
שלום וברכה,
אני מוהל צעיר ועוסק בזה בעיקר במשפחתי,לקרובת משפחתי יש בעל חוזר בשאלה,שהיה בישיבה בעברו,וכיום אפיקורס גדול שאינו רוצה שום קשר ליהדות,לא התחתנו ברבנות ואת בנם הראשון לא מלו עדיין והוא בן 3 כיום והחלטתי שאת בנם השני אני אמול אצלם בבית ביום ה-8.באתי אליהם עם הסבים.התחלתי לקרוא לשם יחוד והאבא החל לכעוס ולצעוק שאינו רוצה ברית מילה ושהוא מכוון לא לצאת ידי חובה,הוא בקיא כנראה בהלכות מימי נערותו.לשמחתי ביצעתי את המילה בהצלחה למרות כעסיו ואיומיו והתנגדותו של האב לא לצאת ידי חובה.הארוע היה לפני מספר חודשיים ואיני יודע הלכתית אם מספיק שאני התכוונתי ואף קראתי לשם יחוד.
יש בידי את הספר מילה שלמה של הרב שוחט שליט"א והוא רושם כך בע"מ פח:
ב:מי המכוין-יש להסתפק אם כוונה זו מוטלת על המוהל או על האב וראוי להחמיר בשל תורה ולהצריך כוונת שניהם
ד:לא כיון-מל ולא כיון א"צ הטפת דם ברית.
אני זקוק לעזרכתם למתן תשובה,במקרה שלי האב צעק שהוא לא רצה לצאת ידי חובה ובספר רשום רק שלא כיון
אודה לכם מאד על תשובתכם המנומקת,אני חלק מהמשפחה ודואג לאחייני.
תשובה:
שלום ידידי, למעשה אתה מערבב כאן שתי סוגיות שלא קשורות:
כדי שהמצוה תחול על האבא ויחשב שהמוהל מל בשליחותו, יש את המחלוקת שציינת אם מועיל שליחות רק על המעשה או גם על הכוונה, אבל אין לזה קשר לחלות המילה! אדרבה, כאשר האב מסרב למול את בנו מלים אותו בעל כרחו וכנגד רצונו, והוא מפסיד את המצוה.
לכן טוב עשית והכל כשר וישר.
מקורות:
שולחן ערוך יורה דעה הלכות מילה סימן רסא סעיף א
אם לא מל האב את בנו, חייבים ב"ד למולו. ואם לא מלוהו ב"ד, חייב הוא, כשיגדיל, למול את עצמו. ואם לא מל, חייב כרת. הגה: ובכל יום עוברים בעונשין אלו. (טור ובכל בו) ואין מלין בנו של אדם שלא מדעתו, אלא אם כן עבר האב ולא מלו בית דין מלין אותו בעל כרחו.
