שאלה:
מקובל במקומות עבודה, לאור העובדה שבד”כ לוקח זמן למעסיק להכיר את העובד ולעובד להכיר את המעסיק ואת העבודה שיש תקופת ניסיון. כל מקום עם הכללים שלו כמה זמן זה אבל בגדול השבועות/חודשים ראשונים הם תקופת הכרות בו כל צד לומד על חברו. אדם מובטל שמחפש עבודה בתחום כלשהו ורואה פרסומת לסוג אחר שהסיכוי שיקח את זה הינו קלוש עד אפסי, האם מותר לו מוסרית והלכתית לגשת לאותו מעביד להגיש מועמדות כאשר כל מטרתו הינה שבזמן שהוא עדיין ממשיך לחפש הלאה בתחום שהוא כן רוצה יהיה לו הכנסה זמנית אך ביום בו הוא מוצא משהו אחר הוא יגיד סליחה אבל זה לא בשבילי. כמובן שאם הוא יודיע על כך למעביד הסיכוי שההוא ייתן לו את העבודה קלוש אך מצד שני יש הרי סיכוי שהוא לא יצליח למצוא מקום אחר וישאר ויש גם סיכוי קלוש שבדיעבד הוא כן יתאהב במקום וישאר. האם יש בדבר משום גניבת דעת? האם זה ישר ונכון לעשות זאת?
תשובה:
שלום וברכה,
אין איסור להגיע למקום לעבוד ע"ד שאם מוצא הוא עובר למקום אחר, מאחר ואין תנאי שהוא מגיע לעבוד בקביעות. ואין איסור גנבת בדבר זה מאחר שלא נותן הרגשה למעביד כאילו רוצה לעבוד תקופה ארוכה, וזה תקופת ניסיון משני הצדדים הן מצד העובד והן מצד המעביד, וכן יש סיכוי שימשיך בעבודה בקביעות אם לא ימצא עבודה, או שבמשך הזמן העובד יתרגל ויהנה מהמקום.
בהצלחה.
