שאלה:
הסובל מחולי נפש – דכאון קליני ולוקח תרופות המייבשות את הפה ומפחד ודואג מאוד לצום ומבקש היתר. מה דינו? האם נידון כחולה שאין בו סכנה מותר או שאין בזה כל חולי. לפי ראות הענין מראה שאפילו אם מחמירים עליו אינו מסוגל לקבל כלל.
תשובה:
אינו צריך לצום, ואם נראה לך שמספיק לו שתייה ואינו צריך אכילה בשביל חרדותיו, אז שישתה ולא יאכל.
בשורות טובות ורפואה שלמה.
