מלווה שהתייאש מהחוב האם פקע החוב

שאלה:

שלום רב,
הלוויתי לפני מספר שנים סכום משמעותי ליהודי שנזקק אז להלוואה.
מאז לא דיברנו על ההלוואה, לא הזכרתי לו וגם הוא (כפי המנהג…) לא טרח להזכיר לי.
היום לפתע הוא הגיע ובידו חלק משמעותי, נתן לי את זה והבטיח לחזור עם החלק השני בקרוב.
לקחתי כמובן.
במחשבה לאחור, אני תוהה אם היה מותר לי לקחת .. למעשה ייתכן שכבר התייאשתי בליבי, אמנם לא הוצאתי בשפתי אף מילה על יאוש, אבל אם הייתי זקוק לאסוף איזה סכום בעתיד, לא סביר שהייתי מכניס את ההלוואה הזאת בחשבון…
מה הדין בבקשה?

יישר כח!

תשובה:

שלום וברכה,

מותר לך לקבל את החוב מהלווה ולמרות שהתייאשת היאוש לא מפקיע את החוב.

בהצלחה.

מקורות:

בשו"ע סימן צח ס"א כתב שאין יאוש מועיל להפקיע את החוב גם אם המלווה אמר בפיו שמתייאש מהחוב. וקשה שהרמ"א סימן קסג ס"ג מבואר שאם התייאש מהחוב נפקע החוב. 

בקצה"ח סימן קסג סק"א העלה לחלק שאם התייאש מחמת שהלוה עני או אלם לא הוי יאוש, דכל אשראי ספק הוא, ולפעמים סובר המלוה שהוא עני ואינו כן, ולכן לא גמר ומייאש, אבל בדבר שסתמו עומד ליאוש, כגון שנשתדפו שדותיו, מהני יאוש בחוב, וכן משמע ברמ"א סימן רסב סעיף ה שהביא דברי המהרי"ק שאין יאוש בחוב שכל יאוש ספיקא הוא ולא גמר ומייאש, ועי' חזו"א ב"ק סימן י ס"ק יד. ובאמרי בינה דיני גביית חוב סימן ד האריך בזה, ונראה מדבריו שאם היאוש הוא מחמת שאינו רוצה לשלם, דמיא לבאיסורא אתי לידיה, ואין היאוש מועיל, משא"כ כשמתייאש מחמת עניותו של לוה, הוי כאבידה דמהני יאוש, עיין שם. ובאור שמח פ"ו מה' מכירה מיישב ההוא דסימן קסג דאיירי בעכו"ם שלאחר שמת פקע שעבודו ולכן מהני יאוש בחוב, וכעין זה כתב באולם המשפט, ובשו"ת שו"מ מהדו"ג ח"א סימן קנט פסק שיאוש מועיל בחוב. וכיון שרוב הפוסקים סוברים שיאוש בגלל עוני של הלווה לא מפקיע את החוב, יכול המלווה לתבוע את חובו גם אחרי שהתייאש בפירוש מחובו.