שאלה:
קראוון ששימש כבית כנסת ובית מדרש, ולאחר כ10 שנה בנו בית כנסת חדש לידו, והקראוון שימש רק לקידוש ולימוד, וכעת רוצים לבנות במקומו מבנה חדש, ואת הקראוון למכור למועדון נוער לא דתי, האם זה אפשרי ? ומה אפשר לעשות בו אם אין אפשרות אחרת…
בבקשה להרחיב בנושא
תודה
תשובה:
באופן עקרוני כאשר בית הכנסת כבר אינו משמש ליעודו, יש בית כנסת אחר ואין מספיק מתפללים בשביל שיזדקקו לשניהם והקהילה נזקקת לכסף לצרכי הציבור או כדי לבנות בתי כנסת במקום ריכוז יהודי אחר, מותר למכור את בית הכנסת, אבל אין למכור לצורך מקום הוללות ופריצות, לשאר ענינים כמו בתי מסחר עסקים וכו' – מותר. נראה לי שמועדון כזה עונה להגדרה של מקום הוללות…
מקורות:
ראה משנה ברורה סי' קנג ס"ק לג. ואף שבחתם סופר או"ח סי' לא החמיר בזה שלא למכור בית כנסת שאינו בבעלות פרטית כשאפשר למנוע את בזיון המקום, ברור שאם לא ניתן כבר להחזיק את המקום יש להקל, ראה מהרש"ם ח"ז סי' פח ומהרש"ג ח"ב סי' קטז. כמו כן, אף שהחמירו בזה בשו"ע שם לגבי "בית כנסת של כרכים" ראה שו"ע שם סעי' ז, הסכימו הפוסקים שבזמנינו אין מציאות כזו, ראה שו"ת הר צבי ח"א סי' עז ויש לכך עוד מקורות רבים באחרונים. שכן דין זה היה נוהג בזמנם שעוברי אורח היו גרים בבית הכנסת תקופות ארוכות, משא"כ כיום שבית הכנסת משמש לצרכי הקהילה המקומית. על האיסור למכור לתשמיש מבוזה ראה שו"ע שם סעי' ט. וראה שו"ת אמרי יושר ח"ב סי' לב ושו"ת אגרות משה ח"ב סי' מג מד שבקושי רב התירו למכור לנכרי, כיון שדירת נכרי לעולם היא בזיון, וכל שכן שאסור למכור לצרכי הוללותם או תפלתם.
