שאלה:
שלום וברכה!
אתמול בס"ד זכינו ללות לבית עולמו את הרב אדלשטין זצוק"ל. וידוע לי ש'בלויה רגילה' יש מצוה ללוות את המת ד' אמות, כדאי' יו"ד (שסא,ב) במה דברים אמורים שמבטלין תלמוד תורה, ללוותו בשעת הוצאתו. ובסעיף ג' הרואה את המת ואינו מלוהו, עובר משום לועג לרש ובר נידוי הוא, ולפחות ילוונו ד' אמות.
בלויה של גדולים, רובא דאינשי בכלל לא רואים את המיטה, ולכן ניתן לשאול א. כיצד מתקיימת מצות הלויה ב. אם נאמר שבכגון זה מצות הלויה, זה להיות באותו מעמד, שניכר שבא לכבדו. האם יוצא י"ח גם שנמצא באותו מעמד גם קודם שהוציאוהו לקוברו (בנד"ד מי שהיה בשעת ההספדים וחזר לעירו קודם שהוציאו לבית הלוויות, האם קיים את המצוה)?
תשובה:
שלום וברכה
עצם הנוכחות בכל איזור הלוויה יש בה כבוד התורה ומצות לוויה, ולאו דוקא מי שהולך אחר המיטה לבית העלמין, כיון שלא ממש ניתן לדעת היכן המיטה ומתי היא הולכת. אבל כדאי כן להשתדל ללוות לפחות ארבע אמות כעיקר המצוה.
מחילה על ההתערבות אבל השורה הראשונה צרמה לי משהו.
’זכינו’? אדרבה, אם היינו זוכים הוא היה נשאר איתנו עוד כמה שנים טובות!
אין סתירה בין הדברים.מי שהיה בהלוויתו של רבי מזומן לחיי העולם הבא. האם אין זו זכות? זו זכות עצומה, אחר שמת ובזה אין לנו השגה מי ומתי וכו', יש זכות גדולה להשתתף בהלוויה.
לא הבנתי מה התשובה לגבי שעת ההספד הרי אז יודעים שלא התחיל הלויה
כפי שהעיר השואל, עיקר כבוד המת הוא בעצם ההגעה, הלוויה עצמה נערכת בכל העיר ולא הולכים דוקא למקום ממוקד. ולכן עצם ההמצאות במעמד זהו כבודו.
השאר תגובה