שאלה:
ספר גורלות החול / גאון קדמון.
מקור של הגורל כתב בספר החו"ל וזה לשונו
"חול נוטריקון חמה ולבנה וכוכבים ומזלות המיוחס לדניאל איש חמודות וליוסף הצדיק"
"ספר גורל החול שהיו משתמשים חכמים ונביאים גדולים ודניאל איש חמודות ויוסף הצדיק וכמה גדולים אנשי מעשה אסף וליקט עניים סופרים. בתיקון מכל שגיאה ועשאו כסולת נקיה הרב הקדוש המקובל האלהי גאון הדור ואור כמהר"ר שלום שבזי זלה"ה שיחבר ג אלפים שירים על הסוד וכמה ספרים קדושים
וכך כותב הרב המקובל שלום שבזי ע"ה בהקדמתו לגורל החול "ולפי שחכמי אומות העולם מתיהרים בחכמה זו על ישראל שנסתי מתני ואמרתי לא נופל אנכי מהם אדרבה עלינו נאמר והייתם לי סגולה מכל העמים וכבר קדמוני חכז"ל בחכמה זו דניאל איש חמודות ור' אברהם בן עזרא והגאון רבינו סעדיה גאון ורבי חיים ויטל ז"ל מביא סמך על פסוק בעד החלום נשקפה ותיבב ופי' חלון זה חלון החכמה כמו שנאמר כי היא חכמתכם ובינתכם וכו'
נמצנו למדים שהגורל הזה היא חכמה גדולה ורחבה שהיו משתמשים בה עוד בתקופת האבות, וכן חכמה זו אינה נחלת ישראל לבד אדרבה משמע שחכמי אומות העולם היו בקיאים בה יותר מישראל לפחות בתקופתו של הרב המקובל שלום שבזי ע"ה
אחרי שנים שאני חוקר ולומד את החכמה הזאת שנקראת גורלות בכלל וגורל החול בפרט אני יכול לומר שגורל הזה הנקרא חול הוא הורוסקופ אסטרולוגי שהשתמשו בו אסטרולוגים בתקופה הקדומה
קשה מאוד ללמוד את הגורל הזה מאחר וחוץ מספר ילקוט משה אין שום ספר שנדפס שעוסק בזאת החכמה
אך מי שיודע סוד זה הגורל ידע כמעט כל מה שירצה כמו רוח הקודש ממש פלא פלאות זה הגורל
ורק החכמים הגדולים כמו חכם כדורי ע"ה וכדומה היו פותחים בזה הגורל ורבים היו מייחסים להם ראיה נסתרת או נבואית אך לא זו ולא זו הם ידעו סוד גורל החול שהוא בחינת רוח הקודש של זמנינו.
האם מותר להשתמש בספר זה
תשובה:
ראשית פשוט שאין להשתמש בזה, שהרי כתב בפירוש שזה קשה מאוד ללימדה ומעטים מגדולי ישראל שהיו מוכנים לכך, אז מי אנחנו…
ולעצם השאלה ההלכתית:
לדעת הרמב"ם כל קביעת התנהלות על פי סימן או גורל היא בכלל האיסור ומבטל מצות תמים תהיה עם ה' אלוקיך, אולם רוב הפסוקים חלוקים עליו בזה, והתירו עריכת גורלות, וראה במקורות לינק למאמר מפורט בענין זה.
רמב"ם (ע"ז פרק יא, הלכה ה) כתב: "מי שאמר דירה זו שבניתי סימן טוב היתה עלי, אשה זו שנשאתי ובהמה זו שקניתי מבורכת היתה – מעת שקניתיה עשרתי; וכן השואל לתינוק אי זה פסוק אתה לומד, אם אמר לו פסוק מן הברכות ישמח ויאמר זה סימן טוב, כל אלו וכיוצא בהן מותר הואיל ולא כיון מעשיו ולא נמנע מלעשות אלא עשה זה סימן לעצמו לדבר שכבר היה, הרי זה מותר".
נמצא שלדעת הרמב"ם מה שמותר לשאול תינוק "לפסוק את פסוקיו" היינו רק בשביל לשמוח על מה שהיה. כמו כן, מתוך בנין הדירה ונישואי האשה רואה האדם סימן ברכה. בניגוד לכך, עשיית מעשה בעתיד על-פי סימנים לעולם אסורה לדעת הרמב"ם – אפילו אם יעשה סימן כמו שעשה אליעזר עבד אברהם, וכדבריו שם בהלכה ד: "אין מנחשין כעכו"ם שנאמר לא תנחשו. כיצד הוא הנחש כגון אלו שאומרים הואיל ונפלה פתי מפי או נפל מקלי מידי איני הולך למקום פלוני היום… וכן המשים סימנים לעצמו אם יארע לי כך וכך אעשה דבר פלוני, ואם לא יארע לי לא אעשה, כאליעזר עבד אברהם, וכן כל כיוצא בדברים האלו הכל אסור, וכל העושה מעשה מפני דבר מדברים אלו לוקה". הרמב"ם אף השמיט את מה שחילקה הגמרא בין סימן שהוחזק ג' פעמים לבין סימן שלא הוחזק, שכן לדעתו אין בזה נפק"מ להלכה, כיון שלעולם אסור לסמוך על סימן כלפי העתיד, ועניין החזקת הסימן הוא רק עצה טובה בנוגע לאמינות הסימן.
מאידך, הראב"ד (שם, הלכה ד) חלק בתקיפות על הרמב"ם, וסבר שמה שאסר הרמב"ם עשיית מעשה ע"פ סימן ומה שכתב הרמב"ם "שיבוש גדול, שהרי דבר זה מותר ומותר הוא… ואיך חשב על צדיקים כמותם עבירה זו, ואי הוו אינהו הוו מפקי פולסי דנורא לאפיה". לדעת הראב"ד, מה שמבואר שבית תינוק ואשה "יש סימן", הכוונה שראוי לסמוך על סימן זה (שהוא סימן אמין), ולא דיברה הגמרא כלל בנוגע לאיסור והיתר. בנוגע לאיסור ניחוש, דעת הראב"ד תתבאר היטב לאור דברי הרד"ק (שמואל א, יד, ט), שאיסור ניחוש נאמר רק בסימנים "שנהגו בהם בעלי הדיעות הרעות, וקבעום חק ומנהג עליהם, וחושבים כי הם המטיבים והמריעים, זה הוא שאסרה התורה", ואילו סימנים "אישיים" שהשתמשו בהם תנאים ואמוראים, וכן אליעזר ויהונתן, אין בהם איסור.
יש מגדולי ישראל שהיו עושים מה שנקרא "גורל הגר"א" סדר מסויים של פתיחה בתנ"ך מסויים מספר פעמים מסויים, והיו נוהגים על פי זה באירועים קריטיים וחריגים בחיים. ידוע בענין זה הגורל הגר"א שעשה הגאון הצדיק רבי אריה לוין זצ"ל במלחמת השחרור כדי לקבוע את זהותם של ל"ה הלוחמים שבאו לסייע לגוש עציון ונפלו בדרך אחר שנחשפו על ידי רועה צאן ערבי שחמלו עליו ונתנו לו לשוב לביתו, ועדו מקרים דומים לכך. אבל מקובל שהדבר הזה נמסר לחכמים לדעת כיצד עושים, מתי עושים, ואיך מפרשים, ואנו אין לנו עסק בנסתרות ולא עושים זאת.
מקורות:
ראה כאן מאמר רחב בענין זה, ובסופו מסקנת הדברים לגבי עריכת גורלות בקבלת החלטות בחיים.
