שאלה:
שלום כבוד הרב. התקיים אירוע ברית של בני בלי הפרדה, רציתי לקום וללכת להגיד לבעלי שבלי הפרדה אני לא נשארת , אבל הוא התעכב שעה בשירותים ולא ענה לפלא, בנתיים כל המוזמנים מגיעים ובליבי כעס גדול ,זה לא עזב אותי כל האירוע וגם חודשיים לאחר מכן אני מסויטת על כך , איך הברית שלנו הייתה בלי הפרדה!!, זה מזעזע אותי כל פעם מחדש, האם יש על זה תיקון, הברית הייתה בלי ריקודים וכולם כיבדו ,לא הייתה פריצות.זה מה שאני מנסה להרגיע לפחות.. יש לי כעס גדול כלפיי בעלי , כי אמא שלו חילוניה סגרה את האירוע והוא פשוט זרם עם זה וששאלתי על הפרדה אמר שברור שיהיה , בעלי עצמו חוזר בתשובה וחרדי, לא האמנתי שיסכים לכך, אני כועסת על עצמי למה לא פעלתי. למה לא ברחתי למה לא עשיתי משהו ,חושבת על הרגעים האלו שהרגשתי כבולה אני מתקשרת אלי הוא לא עונה ורק אני באולם עם תינוק בעגלה ושלוש בנות קטנות ולא יודעת מה לעשות ולא מעכלת את הסיטואציה בכלל.
תשובה:
שלום וברכה
קראתי את שאלתך הבאמת כואבת, אבל אני חושב שיש לך טעות גדולה מאוד… אין ספק שחובה שתהיה הפרדה, ואין ספק שזה דבר מאוד חשוב וחובה להקפיד עליו, ולעתיד תדעי גם כיצד לברר את הדברים קודם לכן, אבל יש גם עוד טריק של היצר הרע… הרי זה כבר היה, וכבר דיברתם על זה, והוא כבר מצטער, וכולכם כבר הצטערתם, ועכשיו הוא רוצה רק דבר אחד, לרוס לכם את השלום בית, לצער אותך ולהכאיב לך ולא לתת לך לשמוח בברית ובילד ושלא יהיה שמחה בבית. כמה שתכאבי יותר, ומצידך תרגישי שזה בא מיראת שמים, ומרצון להיות טובה יותר, הוא ישמח יותר, את לא תרגישי וזו בדיוק הטעות, אבל עכשיו זה כבר לא בא מצד הקדושה, זה בא מהצד שרוצה להחליש את ההתקדמות שלכם ואת השמחה לשכם בעבודת ה'.
עברו כבר חודשיים! להבא תקפידו על הענין החשוב הזה, ועכשיו תשמחי במשפחה שלך, בבעלך בילדים ואין כל צורך ואין כל הגיון לזכור את הסיפור הזה עוד!
רוב נחת ותמיד שמחות.
בעיקר יש לציין שאם לא היו ריקודים, הרי שמעיקר הדין לא צריך הפרדה וכן נהגו בעבר גדולי ישראל, ואמנם לכתחילה בוודאי אין להעלות על הדעת לערוך אירוע שלא בהפרדה (ופורץ גדר ישכנו וכו') אבל בדיעבד אין להצטער ועשו כדין וכהלכה. ומצווה גדולה להיות בשמחה.
זה לא נכון כלל, כיון שלא היו לבושות בצניעות ובודאי יש חובת הפרדה, אבלך כאמור זה כבר היה ואין צורך לעסוק בזה יותר..
השאר תגובה