הזמן קצר והמלאכה מרובה – שילוב בין תלמוד תורה לפרנסה

שאלה:

שלום כבוד הרב,

אני מנסה ללמוד אך מרגיש לי שאין לי מספיק זמן להקיף את כל הלימוד, וממש חשוב לי ללמוד משנה ברורה, גמרא, חסידות. אני מרגיש שיש לי כל כך הרבה להספיק, הרכבתי לי ספריה ואני בקושי מגרד אחוז. ההספק לי ממש דל. ויש עוד כל כך הרבה לדעת, כל כך הרבה תוכן בעולם תלמוד התורה. ואני שנתיים פלוס בעולם התורה והמצוות כבעל תשובה ומרגיש שאינני מתקדם כפי שהייתי רוצה.

אני עובד מהשעות המוקדמות של הבוקר עד 6 – 8 בערב ותודה לשם על הפרנסה בה אני עובד כאיש חינוך ושאני זוכה להשפיע לטובה על תלמידי וחניכי ומודה לשם שאני זוכה להתפלל שחרית לרוב, מנחה וערבית במניין; אך כשאני מגיע לבית יש ימים שאני כל כך עייף שלפעמים אני מתקשה ללכת אפילו לתפילת ערבית במניין. אני לפעמים לוקח איתי את הספרים לדרך וקורא בקצרה פה ושם או בעת מנוחה באוטו. אפילו אתמול כל כך הרגשתי שאני מפספס את הלימוד שישבתי באוטו לאחר הקניות וקראתי את פרשת השבוע בחומש מפני חשש שלא יהיה לי זמן אחר כך.

כיום אני באמת מבין את המושג 'תורתו אומנותו' – ממש קשה להיות תלמיד חכם בעולם התעסוקה המערבי שדורש כל כך הרבה מאיתנו.

אני לא מרגיש מסופק מהלימוד שלי, למרות שכן, אני מבין שלפחות ללמוד מעט משנה ברורה ומעט קיצור שולחן ערוך ומעט גמרא וחסידות זה כבר מצטבר לטוב ולמצוות תלמוד תורה כשיש תועלת והבנה ויישום מלימוד מהלכה למעשה.

אשמח לעצה כיצד לנהל טוב יותר את הזמן ולפנות זמן ללימוד טוב, כיצד לשמוח ממה שאני כן זוכה ללמוד.

תודה.

תשובה:

שלום וברכה ידידי היקר,

אינני מכיר את סדר היום שלך, ומדוע העיסוק בחינוך לוקח 12 שעות ביום, נראה לי חריג בתחום. מה שאני יכול לומר זה רק שני דברים: 1. בגלל הבעיה הזו שהיא לא רק שלך אלא של כולנו, אמרו חכמים שיש חובה לקבוע עיתים לתורה. כלומר אם נמתין שיהיה לנו זמן אף פעם לא יהיה לנו זמן… אנחנו חייבים לקבוע לעצמנו זמן, שבו יהיה מה שיהיה אנחנו מקדישים ללימוד. ואם מרוב עייפות נרדם על הגמרא, אז נרדם על הגמרא אבל לא נסגור אותה… 2. לא להתייאש ולא להשבר, יהודי עושה מה שהוא יכול בשמחה ובאמונה ואם כך יעשה הבורא יעשה שיתברך זמנו ויהיה לו סייעתא דשמיא.

הגמרא בברכות מספרת על חסידים הראשונים שהיו מתפללים תשעה שעות ביום, שואלת הגמרא "תורתם מה תהא עליה"? מתי למדו? ועונה הגמרא בשני אופנים, אחד בבבלי ואחד בירושלמי: א. תורתם משתמרת. ב. תורתם מתברכת. לפי תירוץ ראשון, גם מה שלמדו במעט הזמן שנותר השתמר אצלם וזכרו אותו טוב וכך יכלו להתקדם בלי להשקיע הרבה בחזרות. לפי תירוץ שני קרה משהו פלאי, פשוט נפתחו להם מעיינות החכמה, השקיעו מעט וקצרו המון, כמו תבואה שמתברכת בשדות… המכנה המשותף בין התשובות, שהם זכו לסייעתא דשמיא גדולה כיון שעשו מה שיכלו! אשריך שאתה משתדל ומתאמץ ואני בטוח שתזכה להמון בעזרת ה'.

בהערכה רבה!