שאלה:
שלום וברכה.בהמשך לשאלה בעניין הגיוס,ישנו עניין לא מבורר אצלי כבר תקופה ארוכה והוא כולל בתוכו הרבה תתי נושאים.
עד כמה שאני מבין אנחנו מצווים לציית לגדולי ישראל גם במקרים בהם זה מנוגד להגיון שלנו (ימין שהוא שמאל וכד'), א"כ למה ניתן לנו השכל והדעת האישית שלנו? ועוד שכל עניין בחירת הרב הוא לא משהוא חלוט אלא ניתן להכרעה של אדם ע"פ שכלו (האם לנהוג כפי רב שמקל או מחמיר וכד')?
וגם אם נאמר כפי שמנסים להסביר, שהיהדות היא הגיונית ומתיישבת על הדעת, הרי יש הרבה דברים בתורה שלא נצליח להסביר אותם בהגיון (סוכה, קרבנות, פסח וכו').
בקיצור מה המקום של ההבנה וההיגיון האישי שלנו או שלא צריך כלל להשתמש ואולי אדרבה זו התפקיד שלנו לכפות את עצמינו ולהתבטל בפני הלכות ודינים שמנוגדים להגיון שלנו.
תשובה:
שלום וברכה
למעשה יש בשאלתך כמה נושאים חלוקים שאינם נוגעים בהכרח זה לזה.
בנוגע למצוה לשמוע בקול דברי חכמים גם כאשר נראה לנו שהם טועים, זה נכון בכל נושא המצריך שיקול דעת, כלומר נושא שיש בו כמה צדדים הגיוניים, ההכרעה נתונה לגדולי הדור, וגם אם לאדם נראה באופן אישי שהצדק עם הצד השני, עדיין הוא לא יכול לעשות כפי הבנתו נגד הכרעת חכמי התורה. הדבר הזה הגיוני מאוד וקיים בכל תחומי החיים, אני משוכנע שגם אדם שבטוח באיזה שהוא תהליך רפואי הוא לא יבצע אותו על פי עצמו ככל שרופאים בעלי מקצוע ומומחיות חולקים עליו בענין זה. כלומר, אין לך דבר יותר הגיוני מלשמוע בקול דברי חכמים שהם בעלי ידע הבנה העמקה וניסיון יותר מאיתנו. זה לא אומר שאין מצהו ללמוד את הדברים, לנסות להבינם, להשתמש בכל כלי השכל כדי להבין כל צד בענין, אבל הכרעה למעשה עושים על פי מומחים.
יחד עם זה יש תחומים רבים בתורה שאינם נוגעים לכך, אדם מצווה להיות תלמיד חכם, להעמיק בהלכה בגמרא בהשקפת התורה במוסר ובכל דבר אחר כדי לבנות את היהודי שבו ואת התלמיד חכם שבו. זה שאין לו היתר להכריע הלכתית בנושאים מסויימים כנגד הפסיקה המקובלת, אינו אומר שאין משמעות לשכלו.
בחירת רב אגב אינה לפי הבדיקה אם הרב מיקל או מחמיר, זה כמובן חסר היגיון… אלא בשני פרמטרים אחרים: 1. האם מדובר באדם תלמיד חכם ובר דעת בקנה מידה המצדיק את הבחירה, האם דרכו אופיו וסגנונו מקרבים אותי לקב"ה לפי אופיי סגנוני והרקע בו גדלתי וכו'. כלומר המטרה היא איך מגיעים לעבודת ה', ולא מה נוח לי טכנית.
לגבי הבנת טעמי המצוות, נכון שיש קשות יותר ופחות, יש גם מצוות שלכתחילה ניתנו כחוקים שלא יתגלה לנו טעמם, וברור שכל יהודי באיזה שהוא מקום לא עושה רק מה שהוא מבין אלא מה שה' מצווה, אבל יחד עם זה יש המון מה ללמוד בטעמי המצוות, בהבנת יסודי התורה, אינני יודע למה כוונתך בענין סוכות ופסח שאינו מובן לך, אבל יש הרבה מה ללמוד בענן זה, נושא הקורבנות יותר מורכב. אבל לא חסר מה ללמוד ולהבין.
ראשית,תודה על המענה המפורט בזמן לחוץ שכזה-ערב פסח.
כוונתי בעניין פסח וסוכות היא,שיש עניינים שכמה שננסה להעמיק ולחקור אף פעם לא נצליח להשיג אותם בשכל אנושי (לולב,מצה וכד) ולכאורה אם כן מה הטעם לנסות וליישב על דעתינו חלק מהמצוות או חלק מהמצווה שניתן להבין,לכאורה עדיף להבין/להאמין שהכל מעבר להשגתינו.אלא אכ נאמר שגם עניין ההבנה של המצוות הוא מצווה בפני עצמה שננסה להבין היכן ועד כמה שניתן,ולא כדי ליישב את המצווה על דעתינו.
לגבי בחירת רב,נכון שהבחירה היא לא לפי הנוחות אבל הבחירה הראשונית וההכרעה בין 2 רבנים ששניהם יראי שמיים ובקיאים בהלכה,נעשית לכאורה עפ שיקול דעת והרגשה אישית ולכן זה קצת לא מתיישב אצלי שהבחירה הראשונית היא לפי שיקול הדעת שלי ובהמשך אומרים לי לעשות דברים גם אם מנוגדים להבנה שלי.
ודאי שיש בזה מצוה של תלמוד תורה, אבל יש גם טעמים למצוות, ונכון שזו לא הבנה שלמה, טעם הוא תמיד לשון טעימה, אבל כל טעם הוא בעל ערך.
ככל שמדובר ברב מורה הוראה מקומי ולא גדול בתורה, אין חיוב לקבוע רב אחד שחייבים להשמע לו גם בעניני הלכה וגם בעניני השקפה, אתה בהחלט יכול לקבל הלכה מרב אחד ובעניני השקפה להשמע לגדולי הדור באופן ישיר.
השאר תגובה