שאלה:
שלום וברכה!
אני מלמד המתפלל במנין של ילדי תלמוד תורה.
למנין זה מצטרפים מבוגרים נוספים.
כדרכו של עולם, צריך להשגיח על הילדים או להעיר להם, או להשיח קמעא בעניני הילדים המתפללים עם המלמד האחר שאיתי.
יש מי שמעיר לנו, בפרט בחזרת השץ.
אני סבור שזה כצורכי רבים, שהובא עליהם בשולחן ערוך נד.
ובכל אופן, מן הנמנעות היא שלא לדבר כלל.
אשמח לדעת מה כבודכם אומרים בענין?
תודה רבה!
תשובה:
חלילה חלילה לדבר! הרי מה שאתם עושים זו הדוגמא האישית של התלמידים! שים לב! תלמיד שרואה אותך מדבר בחזרת הש"ץ, בהכרח ידבר בחזרת הש"ץ כשיהיה גדול… תלמיד שעכשיו משתולל קצת ועושה צחוקים וכו', אבל הוא רואה אותך רציני ומתפלל בכובד ראש, סבירות גבוהה שזה ישאר אצלו ואולי כשיגדל יעשה כמוך. החינוך הכי גדול זה הדוגמא האישת.
תזכו להגדיל ולהרבות כבוד שמים בכל הליכותיכם.
תודה רבה.
ובכל אופן אדייק יותר,
לא מדובר על פסוקי דזימרה, קריאת שמע וכולי, ששם אין דיבורים.
מדובר על חזרת השץ ואילך.
וגם זה מעט ולצורך והילדים יודעים בוודאות שזה מצורכי התפילה.
האם יהיה מותר?
תודה רבה
במשנה ברורה כתב שאסור לדבר בחזרת הש"ץ, מוסכם? אני מניח שכן. עכשיו, אם אתה רוצה שהתלמידים שלך ידברו בחזרת הש"ץ, תדבר [לצורך מצוה וכו' זה לא משנה], זו הסגולה הבדוקה ביותר שכאשר הם יגדלו כך הם יעשו…
לא חשבתי לרגע שמדובר בפסוקי דזמרה שם זה הפסק גמור. כמובן.
בהצלחה רבה מאוד בהעמדת דור של יראי ה' בעםן ישראל, התפקיד שלכם הוא עצום!
השאר תגובה