ברכות התורה על הרהור בדברי תורה

שאלה:

יהודי התעורר בבוקר, ועוד לפני שהספיק לברך ברכות התורה,
חשב על איזה דבר תורה שאתגר אותו במיוחד,
ומתוך המצוקה, אמר בלי ברכה, רק את סיומת הברכה ה-2 מברכות התורה,
דהיינו רק את 4 המילים: "המלמד תורה לעמו ישראל".
בתור תפילה שיתבאר לו הדבר תורה שחשב עליו ואתגר אותו.
האם משום ספק ברכות להקל, אסור לו לברך ברכות התורה באותו יום?
תודה.

תשובה:

אין משמעות לסיומת הזו שאמר, והוא עדיין חייב בברכות התורה.

לגבי עצם ה"מצוקה שלו", כידוע נחלקו השולחן ערוך והגר"א בתחילת סימן מז האם הרהור בדברי תורה מחייב ברכות התורה, ואף שהגר"א החמיר בכך, ודאי העיקר להלכה כדעת השולחן ערוך שהרהור בלבד אינו מחייב ברכה [חשוב לציין שמצות תלמוד תורה מתקיימת גם בהרהור אלא שברכה חייבו חכמים רק על מעשה ולא על מחשבה בלבד].

אגב ידוע בענין זה המעשה המופיע כמדומני בהקדמת ס' פאת השלחן לתלמידו הגדול של הגר"א רבי ישראל משקלוב, שתלמידי הגר"א נכנסו לבקרו באחד מימי המועד וראו שפניו כאובות, כששאלוהו, אמר שבלילה התגלו מן השמים 258 פירושים על הפסוק עלו זה בנגב (במדבר יג יז) וכשקם הרהר בהם ומיד נשכחו ממנו מחמת שהיה ההרהור לפני ברכות התורה. לאחר ימים ראוהו שמח וסיפר להם שחזר בתשובה על הרהור זה וחזרו לו כל ידיעותיו.

החידוש המעניין בזה, הוא שכל אדם נדון משמים לפי דרכו, כלומר, אף שהעיקר להלכה שהרהור בדברי תורה אינו מחייב ברכה, הגר"א לרום מעלתו נדון לפי הכרעתו שהחמיר בכך…

יום מבורך.