שאלה:
מדוע אין מברכים כחלק מברכות הנהנין על יחסי אישות בין בעל לאישה?
תשובה:
שלום וברכה
למעשה ניתן היה לפטור את שאלתך באמירה שלא כל הנאה מחוייבת ברכה, מצינו רק על אכילה וריח, אבל האמת כי בפוסקים דנו בזה: בס' נועם אלימלך פ' וישלח כתב שהנאה זו תמיד מעורב בה קצת יצר הרע [לא הבנתי דבריו, איזה יצה"ר יש בבני זוג נשואים יש תאווה אבל לא יצר הרע, וזה יש גם באכילה],כתבו לכתחילה לכוון בברכות שונות גם על זה, בסידור יעב"ץ כתב שזה נכלל בברכת המפיל [ןתהא מיטתי שלמה], בהלכות קטנות א קלז כתב שיכוון על זה בברכת אשר יצר שיאמר לאחר מכן אם ילך להתפנות, ויש שנהגו לאכול משהו שברכתו שהכל קודם ולכוון גם על הנאה זו.
חז"ל מכנים בכמה מקומות תאוות נשים כיצר הרע , וגם מידות רעות , ואעפ שאין דבר כזה מידה רעה אלא הכל תלוי איך משתמשים בה , כנראה חזל קראו לזה יצר הרע כיוון שבדר"כ היצר הזה מושך למקומות לא טובים
יש הבדל בין אדם הלוקה בתאווה כזו, לבין בני זוג המקיימים את הקשר הזוגי שלהם באהבה מתוך קירבה והשתוקקות טבעית, באופן הנכון ובמינון הראוי והטוב.
ב'יצר הרע' הכוונה 'תאוה' כלומר אי אפשר לבוא לידי קישוי בלי 'תאוה' ובחסידות זה נקרה 'קליפת נוגע' דהיינו עירוב טוב ורע. אי אפשר לקיים יחסים מאה אחוז לשם שמים כי אם מתכוונים מאה אחוז לשם שמים לא מגיעים לידי קישוי בכלל. זה לא דומה לאכילה כי אפשר לאכול בלי 'תאוה' הרי יש המון אנשים שאוכלים אך ורק מה שבריא ואך ורק בכמות המינימלי שיש בזה צורך כדי להישאר בחיים.
קליפת נוגה.
השאר תגובה