לתרומות לחץ כאן

עירוב

שאלה:

האם זה לכתחילה לסמוך על שכירות רשות עכו"ם הנעשה בימינו שלא יאסור רשותו. לעניין ערובי חצירות

תשובה:

כל נושא העירוב כרוך בכמה מחלוקות, בענין צורת הפתח ובכלל, וברור שמי שיכול להחמיר על עצמו שלא להזדקק לעירוב יבורך מן השמים, ידוע כמה החמיר בענין זה החזון איש בבני ברק עצמה ששם הפיקוח היה מאוד ברור לו… אבל לדינא ניתן לסמוך על כך וכך נהגו, וכל מי שנזקק לעירוב יכול לסמוך על קולות אלו, ככל שהוא גר בעיר שיש בה עירוב המפוקח כהלכה.

שבת שלום.

מקורות:

ביאור הלכה סימן שמה

ומ"מ אין בנו כח למחות ביד המקילין שהם סומכין על הפוסקים העומדים בשיטת בה"ג ורש"י הנ"ל אבל כל י"ש בודאי יש להחמיר לעצמו דבזמנינו יש ג"כ ר"ה מן התורה וממילא אין לסמוך על עירוב של צוה"פ דבעינן דוקא דלתות

משנה ברורה סימן שסד ס"ק ח

(ח) וי"א וכו' – מדהעתיק המחבר דעה ראשונה בסתמא ודעה השניה בשם י"א משמע דדעתו כדעה הראשונה. והנה מדברי השו"ע מוכח דאין מערבין ר"ה כ"א בדלתות. ובעיירות שלנו שמנהג העולם לתקן ע"י צורת הפתח אף שרחובותיה רחבין הרבה ומפולשין משער לשער וגם פעמים רבות הולך דרך המלך תוך העיר ומדינא הוי ר"ה גמור עי"ז וכדלעיל בסימן שמ"ה וע"כ דסומכין על הי"א שבסימן שמ"ה דר"ה לא הוי אא"כ ששים רבוא בוקעין בו וזה אין מצוי [פמ"ג] אמנם באמת הרבה ראשונים חולקין על הי"א הנ"ל כמו שכתבנו שם בסימן שמ"ה וע"כ אף דאין למחות לאחרים הנוהגין להקל ע"י צורת הפתח שכן נהגו מעולם ע"פ דעת הפוסקים המקילין בזה מ"מ כל בעל נפש יחמיר לעצמו שלא לטלטל ע"י צורת הפתח לבד ועיין בביאור הלכה:

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. מה שסומכים על שכירות גוי שלא מקלקל את העירוב חצרות,הוא ע"י היתר דחוק של רשותו של ראש העיר להפקיע בעלות דירות בשעת חירום לצרכי פעולות מצבי חירום.
    זו קולא דחוקא למדי,אבל אכן מי שסומך ודאי זכותו.
    אלא שעדיף עירובים מהודרים יותר שלא נזקקים לקולא זו של זכות ראש העיר ע"י החוק המונציפאלי.
    אבל יש לי פתרון טוב למי שרוצה שתהיה ההוצאה מרשות לרשות בעירוב שאינו מהודר,שילך רצוף בלי לעצור בכלל וזה מוריד את דרגת האיסור של הטלטול,ובצירוף העירוב הקיים יותר טוב מלטלטל רגיל

  2. מה שאתה כותב ברור לגמרי אבל לרוב אינו מעשי… רק באירוע חד פעמי כזה או אחר, כאשר אדם שבדרך כלל איו סומך על עירוב נזקק לקחת דבר מסויים, אבל מי שרוצה לסמוך על עירוב וזו העיר שלו… מה שכן, באיזורים שיש שכונה חרדית לגמרי בתוך עיר מעורבת, אכן מחלקים את העירובים, ויוצרים שהשכונה החרדית גם תהיה מוקפת בפני עצמה וכך לא נזקקים לשכירות זו.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל