נעלי עור ביום כיפור / נעל שמקצתה עור

שאלה:

שלום כבוד הרב
יש לי נעל ספורט מבד עם סוליה גומי ובחלק העליון יש גימור של ג'מש
האם הנעלת מותרת לנעילה ביו"כ?
תודה רבה. תיזכו למצוות.
גמר חתימה טובה

תשובה:

לא הבנתי כיצד בדיוק זה נראה, אבל אם העור הוא רק רצועה קטנה על הנעל לנוי ואינה מחפה ממש את הנעל מלמעלה, יש להקל [לנוהגים לנעול נעלים נוחות ביום כיפור כאשר הן אינן עשויות עור].

מקורות:

אני מצרף סיכום שעשיתי בענין זה במסגרת מכון תרי"ג לפני שנים רבות.

נעילת נעלי עור

אסור לנעול נעלי עור ביום הכיפורים (ראה: משנה ביומא עג ב; רמב"ם שביתת עשור פ"ג ה"ז; טוש"ע או"ח תריד ב. וראה פרי חדש או"ח שם ס"ק ב, שמותר לנעול נעל שאינה מכסה את רוב הרגל), ואפילו רק על רגלו האחת (רמב"ם שם; סמ"ג לא תעשה סט. וראה מגיד משנה שם שכן מפורש בגמ', וראה סדר משנה בביאור כוונתו). ויש אחרונים שכתבו, שאף לדעת הסוברים שנעילת נעל ביום הכיפורים אסורה מהתורה [ראה הערה 8], יתכן שאין הדברים אמורים אלא לענין נעילת נעלים על שתי רגליו, אולם הנועל נעל על רגלו האחת, אינו עובר אלא על איסור דרבנן (קרית ספר שביתת עשור שם).

אף על פי שאסור לנעול נעל ביום הכיפורים אפילו לזמן מועט, ואפילו בתוך הבית [ראה ברייתא ביבמות קב ב], יש מהאחרונים שמצדדים לומר, שאין האיסור מהתורה אלא כשהולך בנעליו ארבע אמות, אולם בפחות משיעור זה אין איסור אלא מדרבנן (אשל אברהם [בוטשאטש] או"ח סי' תריג ס"ק א).

איסור נעילת נעלים ביום הכיפורים, אמור הן על "סנדל" – נעל העשויה מעור קשה, הן על "מנעל" – נעל העשויה מעור רך (ראה יבמות קב ב, ורש"י שם קא א ד"ה מנעל וד"ה חליצה, ומשנה ברורה סי' תריד ס"ק ג).

נעל שאינה עשויה מעור

נעל שאינה עשויה מעור, נחלקו בה ראשונים, אם מותר לנועלה ביום הכיפורים: יש סוברים שהואיל והיא עשויה ככל נעל, ומגינה על הרגל בעת ההליכה, דינה כנעל של עור (בעל המאור יומא ב א בדפי הרי"ף, ע"פ דברי רבא שם עח ב). ויש סוברים, שמותר לנעול נעל זו ביום הכיפורים, לפי שאין לה חשיבות של נעל (ראה: ר"ן יומא שם, בדעת הרי"ף; ספר החינוך; בית יוסף או"ח תריד, בדעת הרא"ש פ"ח סי' ז; ריטב"א שבת סו א; טוש"ע או"ח שם ס"ב. וראה רמב"ם שביתת עשור פ"ג ה"ז). אחרים מחלקים בין נעל העשויה מעץ וכדומה, שאסור לנועלה ביום הכיפורים, משום שהיא מגינה היטב על הרגל, לבין נעל העשויה מחומר רך [כגון גמי או לבד], שההולך בה מתענה בהליכתו (ראה: רמב"ן במלחמות שם; ר"ן שם ב, בדעת רש"י שם עח ב ד"ה מנעל; פסקי ריא"ז יומא פ"ח ה"ב אות יב; רבינו ירוחם אדם נ"ז ח"ב. וראה פנים מאירות ח"ב סי' כח, שאף נעל של שעם וגמי העשויה היטב ונוח ללכת בה, אסור לנועלה ביום הכיפורים, וראה מהר"ם שיק או"ח סי' שטז שמכל מקום אינו אסור אלא מדרבנן). וכתבו אחרונים, שאף על פי שהלכה כדעת המקילים שמותר לנעול כל נעל שאינה עשויה מעור [ראה טוש"ע שם], מכל מקום ראוי לכל אדם להחמיר בדבר (משנה ברורה שם ס"ק ה).

רשאי אדם לעטוף את רגלו ביום הכיפורים בבגד שלא בצורת נעל, ולמלאו בחתיכות צמר ובשאר דברים רכים, אף על פי שמתענג הוא בהליכתו (רבא ביומא עח ב, ואביי חולק; רי"ץ גיאת ח"א הל' יוה"כ עמ' נד; ר"י מלוניל יומא ב א בדפי הרי"ף; ריטב"א יבמות קב ב; מאירי יומא שם).

נעל המחופה עור

נעל העשויה משאר מינים, ומחופה בעור, דינה כנעל של עור, ואף לפי הסוברים שמותר לנעול נעל שאינה עשויה מעור, אסור לנעול נעל זו ביום הכיפורים (ס' ההשלמה יומא פ"ח אות ה; כל בו סי' סט; ריטב"א שבת סו א; שו"ע או"ח תריד ב. וראה מאירי שבת שם). זאת, אף אם רק מקצת הנעל מחופה בעור (מטה אפרים שם ס"ב; פרי חדש או"ח שם ס"ק ב). אולם, נעל העשויה כולה ממינים המותרים, אלא שנתנו בה רצועת עור כדי לחזק את אחיזתה על הרגל, מותר לנועלה ביום הכיפורים (ערך לחם או"ח שם; פרי חדש שם, ע"פ נמוק"י יבמות לג א בדפי הרי"ף).

האופנים שאיסור זה אינו נוהג

אדם שהוצרך ללכת בדרך, ומצויים שם נחשים ועקרבים העלולים להזיקו, רשאי לנעול נעלי עור, כדי שלא ינזק, ואין מחייבים אותו להמנע מללכת שם ביום הכיפורים (שמואל ביומא עח ב; רמב"ם שביתת עשור פ"ג ה"ח; טוש"ע או"ח תריד ד. וראה רי"ץ גיאת ח"א עמ' נד ומנהיג סי' נב, בשם בה"ג ורב אחא משבחא). כמו כן, יולדת בתוך שלושים יום ללידתה, מותרת בנעילת נעלי עור, מפני שהיא עלולה להצטנן (רבי אליעזר במשנה ביומא עג ב; רמב"ם שביתת עשור שם; רא"ש שם פ"ח סי' ט; טוש"ע או"ח שם ס"ג). אף חולה שאין בו סכנה, רשאי לנעול נעלי עור (רמב"ם שם; שו"ע שם). וכן מי שיש לו מכה ברגלו, מותר בכך (רבינו ירוחם אדם נ"ז ח"ב; שו"ע או"ח שם. על טעם היתר זה, ראה: דמשק אליעזר [לתלמיד הגר"א] או"ח שם אות טו; משנה ברורה שם ס"ק י). אולם, יש חולקים וסוברים שאף יולדת אסורה בנעילת נעלי עור ביום הכיפורים (חכמים במשנה שם; ראה שאילתות קסח, ואור שמח שביתת עשור שם בדעתו; ריטב"א יומא שם). על דינו של איסטניס לענין נעילת הסנדל, ראה רמ"א תריד ד.