פאות בזמננו

יש בהחלט שיער, והרבה שיער, בברזיל. יש חלק קטן שמגיע מהודו, אבל פיאנית שמעידה שהשיער נגזז שם ומציגה תיעוד, למה לא להאמין לה? (לדוגמא, הפיאנית שבי פלס מבני ברק. יש לה קיר מלא בתמונות של נערות שהיא גזזה אישית את שערן בברזיל. ותיעודי וידאו למיניהם שהיא מוכנה להראות לכל דיכפין).

בברזיל כל יבוא ויצוא השיער המקומי שנגזז הוא "בשחור" ואינו מדווח, ולכן קשה להוכיח זאת. אבל תיעוד, כנ"ל, יש. אף התקשורת העולמית מלאה בתיאורים מהשטח של כתבים שתיעדו ותיארו את גזיזת השיער של נשים עניות המוכרות שערותיהן תמורת כסף.

וככה נזכר גם במדרש אודות אשת רבי עקיבא, להבדיל, שמכרה שערותיה לפאה נכרית כדי שישב וילמד תורה. דאיתא במדרש אשת חיל גבי פסוק (משלי ל"א י"ב) גמלתהו טוב ולא רע שאשתו של ר' עקיבא היה שערה יפה והיתה קוצצתו ומוכרתו לנשים כדי שיניחו אותו על שעריהן להתנאות בו". ועיין בירושלמי (שבת פרק במה אשה ה"א) "מעשה ברבי עקיבא שעשה לאשתו עיר של זהב חמתיה איתתי' דרבן גמליאל וקניאת בה אתת ואמרת קומי בעלה אמר לה הכין הווית עבדית לי כמה דהוית עבדה ליה דהוי מזבנא מקליעתה דרישא ויהבא ליה והוא לעי באורייתא".

ובנתונים שמפרסמים אתרי אינטרנט שונים אודות יצוא ויבוא השיער (אותו השיער שמדווח), אם מפלחים את השיער המיוצא שמחירו מעל מאה דולר, רואים שהשיער ההודי הוא מיעוט זניח. ודוקא השיער המיובא מבית הע"ז מדווח כולו באופן רשמי לשלטונות ונמכר במכרז פומבי ושקוף.

בשנת 2019 המעובד המיוצא בכל העולם במחיר מעל מאה דולר היה 410 טון, וב-2020 היה 530 טון – מתוך זה להודו היה ב-2019 137 טון, וב-2020 היה 142 טון
והלא מעובד ב-2019 יוצא בכל העולם 122 טון, וב-2020 היה 144 טון – מתוך זה להודו היה ב-2019 59 טון, וב-2020 היה טון וחצי.

טון וחצי מתוך 410 טון, של השיער היקר שיש בכל העולם – לא כולל השיער שאינו מדווח!

הירידה הדרסטית נובעת כמובן מהקורונה שהפכה את הטמפל של הע"ז בהודו לשומם לחלוטין.

מכאן גם רואים עד כמה מופרכת הטענה המודגשת בפשקווילים ואף בפרסומים הלכתיים שהלכו אחר הטעות שלהם, ש"98 אחוז מהשיער בעולם מגיע מהודו". כי לשיטתם, כעת כשהטמפל של הע"ז שומם וריקן, היה צריך להיות מחסור אדיר בשיער בכל העולם.

ולסיכום, נחזור לשיער הברזילאי: אלו שמכחישים את מציאות השיער הברזילאי – או שהם משקרים, או שכוונתם ששיער זה לא נמכר בסיטונאות.

שיער איכותי לא מעובד ולא צבוע בדרגת בהירות בצבע 6 ומעלה שנרכש בברזיל, זה כבר בגדר קרוב למאה אחוזים לא הודי, כיון שהשיער ההודי במקור הוא בד"כ כהה בצבעים 4-2.

המותג שיער 'ברזילאי' הוא לאו דוקא מברזיל אלא מכל מדינות דרום אמריקה שיש בהן אוכלוסיה ענייה: ונצואלה, בוליביה, פרו, אקוודור, פרגוואי, ועוד, ומהן מגיעה כמות יחסית קטנה מסך השוק העולמי.

בברזיל לא מרשים לייבא שיער (זה נחשב שם כסחר באיברים), ולכן השיער מוברח לשם, וגם שיער מהמדינות הסמוכות, מוברח לברזיל. יתכן שהוא גם שיער שנרכש ב'לבן' בהודו, אך קיים גם שיער אירופאי אמיתי בדרום ברזיל.

בהערכת המשגיח – השיער ההודי בברזיל הוא רק כשלשים אחוז, והרוב הגדול של השיער בברזיל מגיע ממדינות רבות אחרות בדרום אמריקה שלשם לא מגיע שיער הודי. המאפייה שולטת בהרבה מאד משוק השיער בברזיל, ואכן יש שם סיכון חיים ממשי בהתחקות אחר מקורות השיער שהם סוחרים בו, ולכן אין אפשרות לוודא שהשיער המעובד שנמכר בשוק החופשי בברזיל איננו ממקדשי הודו, ולכן ההכשר לא מאשר לקנות שיער מסוחרים בברזיל ללא יוצא מהכלל, והאישור הוא אך ורק לרכוש שיער ללא שום עיבוד שמגיע בוודאות מאיסוף במקומות השונים – שאז ניתן לזהותו, ואישור זה ניתן כיום רק לשני משווקי שיער שמביאים ממקורות הידועים לכשרות, ושנבדקים על ידי ההכשר כל הזמן (ההנחיה שאסור לקנות כלל מסוחרים ללא פיקוח מלא – היא לא רק על ברזיל אלא על כל מקום שיש שם שיער מהודו).

תאורטית, יתכן שהסוחר הנכרי מדרום אמריקה שמוכר שיער ברזילאי איכותי ינסה לערבב מעט שיער אסייתי כולל שיער הודי זול, אך זה רק בכלל אפשרות, ובאחוזים נמוכים בלבד, מאחר ובסיס הייצור של פאת הקאסטם שנעשית מהשיער הברזילאי לא יכול להתבסס על שיער הודי, שלא מתאים לזה, ובד"כ היבואנים יתפסו את זה כי זה לא מתאים להם, וזה ישפיע על מחיר הסחורה שנקבעת לפי איכותה.

יש להדגיש, שאף שהשיער הדרום אמריקאי הלא מעובד הוא האיכותי ביותר, אך יש בברזיל גם שיער הודי לא מעובד כלל, אלא שמי שמבינה יכולה להבחין די בקלות בינו ובין השיער הברזליאי (בצבעים מסוימים אין כלל שיער הודי לא מעובד כלל), והפאניות שנודדות למרחקים ומשלמות הון רב עבור השיער המקומי – יודעות להבחין בינו ובין ההודי.