שאלה:
שלום,
נתקלתי בסידור ספרדי משנות ה 70 ושם בברכת המזון ללא תוספת של "וְהֲגַם שֶׁאָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ חָרְבַּן בֵּיתְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ לֹא שָׁכַחְנוּ. אַל תִּשְׁכָּחֵנוּ לָנֶצַח וְאַל תִּזְנָחֵנוּ לָעַד כִּי אֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ אָתָּה:"
האם זאת תוספת מלפני כמה שנים ?
תשובה:
ודאי שזה לא חדש, הבן איש חי בפ' חוקת כבר דן אם אומרים והגם בה' או וגם בלי ה' וכך מצדד לדינא…
שיתקבלו הברכות.
מקורות:
בן איש חי שנה ראשונה פרשת חקת: טז. ברכה שלישית יתחיל רחם ה' אלהינו וכו'. גם יזהר לומר רענו זוננו ולא כמ"ש רועינו זוננו. גם יאמר ונא אל תצריכנו ה' אלהינו לידי מתנות בשר ודם וכו' יהי רצון שלא נבוש וכו'. וברצה והחליצנו יאמר נשבות בו וננוח בו ונתענג בו, ויאמר וגם שאכלנו ושתינו ולא יאמר ואף. ואפילו בשבת צריך לומר קודם החתימה של הברכה ותבנה ירושלים עיר הקודש במהרה בימינו בא"י בונה ירושלים, ואף על גב שיש גורסין בונה ברחמיו שב ואל תעשה עדיף. ולא יאמר ברחמיו וכנז' באחרונים, ובחתימת ברכה זו בשבת יוסיף לכוין בשם של החתימה במלוי אלפין שהוא יו"ד ה"א וא"ו ה"א ועוד יכוין במלוי וי"ו יו"ד וי"ו וכנז' בסידור רבינו הרש"ש ז"ל. ואחר חתימה זו דבונה ירושלים יענה אמן אחר ברכת עצמו מפני שהוא סיום ברכות דאורייתא כי ברכה רביעית היא דרבנן:
הבא"ח כתב לומר "וגם" ולא לומר "ואף" (כדי לא להזכיר 'אף' שמשמעותו כעס בברכת המזון)
הוא לא התייחס כלל לשאלה האם לומר "וגם" או "והגם"
לעצם התשובה זה היינו הך, המשפט הזה היה אצלו חלק מהנוסח.
השאר תגובה