כמה זמן יש לבעל כדי לגרש אשתו שבגדה בו

שאלה:

שלום,
אשה שבגדה לראובן – כמה זמן יש לו כדי לגרשה (האם הוא צריך לעשות את זה מיד והאם הם מותרים בייחוד בינתיים, לשבת ליד שולחן שבת וכדומה)?
תודה

תשובה:

שלום רב,

יש כאן שני נושאים. ראשית האם בכלל הוא חייב לגרשה. כלומר, ברור שהוא חייב מצד המצבה כפי שמבואר בסוף גיטין. אבל האם כופין אותו על כך, או שהוא יכול להמשיך ולהישאר איתה בלי ייחוד כמובן? על הנושא הזה יש מחלוקת גדולה באחרונים. שאלה שניה כמה זמן יש לו לגרשה? לכאורה מדוע שימתין? כלומר, אם יש לו חיוב לגרשה, מדוע שלא יגרשה מיד? למה שיתנו לו זמן? עבור מה?

נקודה נוספת, זה ברור שהם אסורים בייחוד. שהרי היא אסורה לו. אולם אם יש שם שומר כל הזמן, אין איסור.

מקורות:

בתשובת רע"א שבסוף ספר דרוש וחידוש, האריך בעניין זה. יש שסברו שאין כופין אותו לגרשה והביא לראיה התוס' בזבחים ב,ב שכתבו סתם אישה לאו לגירושין עומדת ואפילו זינתה תחת בעלה מ"מ לאו להתגרש בגט זה עומדת, וגם אם לא ירצה הבעל לגרשה לא יגרשנה אלא שלא תשמשנו. וכך דעת רע"א שם והנודע ביהודה תניינא סי' יב, וכן בברית אברהם אבה"ע סי פח. מנגד דעת השאגת אריה (כפי שהביאו רע"א שם) וכן החתם סופר בחידושיו לנדרים צ' שכופין את הבעל לגרשה משום שמממילא היא לא יכולה לשמשנו וא"כ הוא סתם מעגנה. וכן דעת הבית שלמה אבה"ע סי' צא.

הגרי"א הרצוג זצ"ל הביא ראיה נפלאה שכופין אותו לגרשה מהגמ' בכתובות מ,א. בענין אונס שחייב לשאת אותה לאישה, ויש לו איסור לגרשה "ולו תהיה לאשה כל ימיו". ומבואר שם במשנה "נמצא בה דבר ערוה, או שאינה ראויה לבא בישראל – אינו רשאי לקיימה". ובגמ' הקשו ניתי עשה (ולא תהיה) וידחה לא תעשה. וכתבו שם התוס' שאין הכוונה לאיסור סוטה לבעלה שזה עשה ולא תעשה ואינו נדחה, אלא לאיסור ממזרות (אם היא ממזרת וכד').

לכאורה אם סוטה אינו חייב לגרשה, מדוע העשה של ולו תהיה לאישה כל ימיו מתנגש עם עשה ולא תעשה. הרי יכול שלא לגרשה ולא לחיות איתה, ובכך יכול לקיים שניהם. ומכאן ראיה שכופין אותו לגרשה. אלא שסייג את זה רק לדעות שהמצווה ולו תהיה לאישה הכוונה היא שאסור לגרשה. אבל לדעות שחייב לחיות איתה כאשתו, כמובן שזה לא שייך.

בכל אופן, זה ברור שכל עוד שאינו מגרשה אסור להם להתייחד, למרות שראוי לציין בתשובת מהר"ם אלשקר סי' פח דן אודות אישה שהתגרשה בגלל שזינתה תחת בעלה ואח"כ התייחדו שאינה זקוקה לגט כדי גרוש וגרושה שהתייחדו (סי' קמט) משום שהיא מאוסה עליו מחמת הזנות אז אין חשש.