שאלה:
שלום לרב ,
הייתה לי מריבה עם בעלי על זה שאתמול עד שסופסוף הגיע מוקדם הביתה היה במיטה שעות רבות . היה לי זום עם הפסיכולוג וגם אז לא נתן לי לדבר בנחת ולא שמר על הילדים והיה במיטה . הבלגתי ואז בבוקר שוב היה במיטה שעות רבות ורק כשכבר ראה שאני יוצאת עם הילדים ולא מחכה לו החליט לקום . אמרתי לו שעכשיו הוא לא יבוא איתנו ואם יבוא אני הולכת מהמקום. הוא בתגובה אמר משפט מאוד פוגע : " ידעת לנצל אותי אתמול( התכוון ליחסי אישות) כל כך כעסתי שאמרתי מסכן ,שזה היה בכפיה או משהו כזה איך אתה לא מתבייש וזרקתי לו כסף שירגיש רע עם עצמו ואז הוא טען שאני אומרת לו כך , אז אמרתי לו אם זה ככה אז אתה תביא לי כסף ( נקבתי בסכום).
אני ממש מתביישת שהגענו לרמה הזאת . וגם אמרתי לו שיפסיק לומר זאת כי זה לא פעם ראדונה שאומר לי ככה ושזה לא חעניין לערב את הנושא הזה במריבות.כל הזמן בחגים או בימים שמחים , עושה לי כך . אפילו המשפחה שלי כבר רואה שכל הזמן מוציא לי את המיץ ולא נותן לי להיות שמחה .
בכל זאת החלטתי להתגבר על כל הכעסים ואמרתי לו שיבוא ושיפר לי מה שאמרתי ושזה לא צורה שנתפצל ושאני לא מסכימה שיסע למשפחה שלו בלעדיי ואז הוא אמר לא משנה אני כבר נוסע עם ההורים שלי ולא הפר ואמר שהוא כבר בדרך לשם( שיקר )הוא רצה לנסוע איתי לאן שאני נוסעת אך שוב ניסה למשוך אותי אז אמרתי ביקשתי שתפר ולא הפרת עכשיו אל תבוא .
יש חשש לנדר?
תשובה:
אין חש לנדר ואין לך בכלל ענין של נדרים, וביקשתי ממך להפסיק לבקש ממנו שיפר, אנא ואנא, את הורסת בזה את הבית, את נותנת לו כלי ביד לתעתע בך והוא לא מתגבר ועושה זאת, מספיק כבר עם הנדרים…
מה שחשוב זה מאוד להתפייס, ולצאת מהיום הזה בלב קל יותר ושמח, אל תמשיכו עם המריבה הזו, חבל על היום הזה שכך יסתיים.
בשורות טובות.
תודה לרב!
איך אדע מתי מה שאני אומרת זה כתוצאה מה ocd ומתי זה אולי רצוני?
אמרתי גם לאחותי שהוא וגיסתי מתאימים להיות ביחד או משהו כזה מרוב שכעסתי ושגם אמרו לי למה כל פעם הוא עושה לך את זה אבל לא התכוונתי לומר על גירושים או משהו כזה ..פשוט פליטת פה שאחר כך הצטערתי עליה…מפחדת שאולי יש דברים רצוניים שאתעלם מהם
כנראה לא הסברתי את עצמי טוב: אני מסביר עכשיו שוב אבל תקבלי את דברי באופן מוחלט, האחריות היא עלי:
אין לך בכלל נושא של נדרים בתורה, חד וחלק! גם אם תנדרי מהבוקר עד הלילה באופן רצוני לגמרי בלי קשר לocd אין לזה שום תוקף והכל שטויות בטל ומבוטל באחריותי המלאה. אין שום נדרים כלל וכלל ויש לי נימוקים הלכתיים לזה. שוב, גם אם זה יהיה רצוני לגמרי. ולכן אין צורך בהפרה או בהתרה, רק לנדור כל היום זה בסדר ואין שום תוקף.
תספרי על הפסק הזה גם לבעלך ולפסיכולוג המטפל, כדי שיוכלו להזכיר לך זאת.
ולכן, אני מבקש ברשות הפסיכולוג, אינני איש מקצוע, תקבלי את אישורו, שמכאן ולהבא בעלך לא יפר לך שום נדר! כי אין נדרים בכלל! גם אם נראה בטוח שיש, אין אין אין, וזה שהוא מיפר מעצים אצלך את הטעות כאילו יש.
גם אם נדרת רצוני, לא להפר ולא להתיר.ץ בהצלחה
תודה רבה!
השאר תגובה