שאלה:
שלום וחג שמח! יש לי כמה שאלות בנושא גניבת דעת אשמח אם ניתן לענות על כולן:
1. האם מותר לעשות "גניבת דעת" לבן משפחה המסכים לך כדרך משחק כגון להחביא משהו למישהו/לעבוד על מישהו בצורה שלא מצערת אותו והיא בהסכמתו מראש "למתיחות" שכאלה?
2. האם מותר לבקש עזרה ממוכר בחנות שספק אם תקנה בה משהו , (למעשה רוב הסיכויים שלא תקנה דבר) ו"להטריח" את המוכר למרות שסיכויי הקנייה נמוכים?
3.האם יש איסור גניבת דעת בגוי, למשל כאשר נכנסים לחנות יקרה בחו"ל בידיעה שהיא "מחוץ לתקציב" ובכל זאת מבקשים עזרה מהמוכר לקבל רושם ומידע?
4.באופן כללי אם ניתן להסביר למה ישנו חשש לגניבת דעת כאשר המציאות היא שהמוכר שעוזר לי בחנות למעשה מקבל משכורת שעתית גם אם אינני קונה דבר , והרי אני עושה זאת כדי לקבל מידע על איכות מוצר/ על עלויות, לצורך השוואה לחנויות אחרות ואין לי כוונת מזיד להטריח אדם לחינם ?
תודה!
תשובה:
שלום וברכה,
1. לגנוב דעת דרך משחק או לגנוב חפץ בשחוק אסור משום גנבת דעת ואיסור גזל ע"מ למיקט. אם השני יודע מראש שמדובר במשחק הרי שאין כאן גנבת דעת – אינו גונב דעתו אלא יודע שמדובר במשחק ולכן אין גנבת דעת.
2.3.4. אסור לשאול אדם על מקח כשאין בדעתו לקנות כלל משום איסור גנבת דעת – שהמוכר סבור שהשואל מעוניין לרכוש. וגנבת דעת אסורה גם בגוי כמבואר בשו"ע סימן רכח. אולם לברר מחיר בחנויות כדי לקבל מידע אם יש סיכוי אפילו סיכוי קטן שהקונה יקנה, אין איסור מאחר ובדעתו לרכוש ואולי יהנה מההצעת מחיר או מטיב המוצר ויקנה בחנות זו. אולם אם אין סיכוי שיקנה או שכבר רכש בחנות אחרת ובדעתו של השואל רק לשמוע מחירים, אסור לברר על מחירים משום איסור גנבת דעת. כמבואר בשו"ע שם.
בהצלחה.
בסעיף ד הרי לא מדובר ששואלים את המוכר או בעה"ב. רק עובד שאין לו שום אינטרסט מעבר למשכורת שלו. אז מה אמורה להיות כאן גניבת דעת
גם העובד לא אמור לתת שרות לאנשים שאין להם צד שיקנו, הם נותנים שרות על דעת שהשואל רוצה לקנות.
סעיף 1 אסור? לעבוד על אדם שרק אחר כך יבין ויצחק יחד עם מי שעבד עליו על המתיחה?
אסור.
השאר תגובה