שאלה:
שלום רב, לא עלינו, אם אדם הפך חרש/עיוור האם דינו כשל חרש או עיוור מלידה או שמא מאחר ובעבר רכש שפה ודיבר במהלך חייו/או ראה וכעת לא- דינו אחר משל בעל מום מולד. באותו אופן, מה לגבי אדם שידו הימנית נפגעה בצורה קשה וכעת הוא למעשה שמאלי, האם הוא שמאלי לכל דבר בהלכה?
תודה!
תשובה:
בעיוור הנושא אינו נשעשה שוטה, ואין הבדל בין עיוור מלידה למי שנתעוור במשך חייו ובשניהם יש את מחלוקת התנאים לגבי חיובו במצוות, הרי בגמרא מובא מאותו שאמר שמי ישאמר לו שהלכה כרבי יהודה עבדינא ימא טבא לרבנן, למרות שנתעוור במשך חייו. לגבי חרש ודאי הזה הבדל גדול, מי שנתחרש במשך חייו דינו כפיקח לכל דבר וענין [ולא רק בגלל שאינו אילם אלא בגלל שאינו שוטה], גם לגבי חרש אילם מלידה שלמד בבית ספר והוא מסתדר בין בני אדם רבים סברו שאינו נחשב שוטה.
שנדע רק טוב.
סברו רבים? מי חולק על כך? אני תמיד הבנתי שזהו "חרש המדבר ואינו שומע"
ודאי שלא כך! חרש המדבר ואינו שומע זה משהו מהותי בחוליו, ולא שלימדוהו שפת הסימנים וכדומה והוא מצליח להסתדר למרות שאינו שומע ואינו מדבר…
השאר תגובה