ביאור מלאכי ב ב

שאלה:

אני מתקשה בבעיית ידיעה-בחירה, כי במלאכי [ב,ב] מבואר ברש"י שהקב"ה מקלל את הכהנים רק על סמך שידע הקב"ה שהכהנים לא ישמעו דבר ה'. היאך אפשר להעניש את הכהנים כל עוד שלא חטאו בפועל ?

תשובה:

לא הבנתי את שאלתך, הרי הקללה היא רק בהתנייה, "אם לא תשמעו לי…" בדיוק כמו בפרשת והיה אם שמוע…

הצטרף לדיון

8 תגובות

  1. סליחה ממע"כ הרב המשיב, אבל אם אני שואל את השאלה, ומפרט שהשאלה היא לפי המבואר ברש"י, אז יש לעיין ברש"י, וברש"י כתוב בזה הלשון, "ובאמת אין לתלות הדבר על תנאי שתליתי באם לא ישמע כי ידעתי שלא תשמעו לפיכך אני מעתה ארותיה". מבואר בדברי רש"י, שהקללה המדוברת במקרא היא קללה על זה "שידעתי שלא תשמעו", ולא כמו שהרב המשיב חשב להבין מפשוטו של מקרא האומר 'אם לא תשמעו לי'. ורש"י למד כן מכפילות הכתוב 'וגם ארותיה'. בקיצור, אז השאלה שלי, היא איך רש"י יכול לומר כזה דבר, שמקללים כהנים רק בגלל שיודעים שלא ישמעו. [אני לא מבין מה לא מובן בשאלה שלי, השאלה לכאורה קשה מאד.] תודה.

  2. אתה צודק שכנראה מחמת המהירות לא שמתי לב לדברי רש"י שם, עכ"פ לפי דברי הראב"ד הידועים אין כל קושיא, הראב"ד מבאר שידיעתו היא כידיעת האיצטגנינים כלומר היא לא מחייבת את הבחירה אלא הוא רק יודע במה תבחר. לפי הרמב"ם ודאי אין מקום לשאלה… ידיעתו מעל למושג זמן…

  3. אני עוד פעם מבקש מחילה ממע"כ הרב המשיב, אבל אני רואה שעדיין לא הובנה שאלתי כלל וכלל !! אני לא מחפש תירוץ לבעיא היאך ליישב את הסתירה בין הידיעה לבחירה, ולא מעניין אותי מה הרמב"ם ומה הראב"ד ומה פלוני ומה אלמוני ענה על שאלה זו ! אני שואל שאלה פשוטה : זה ברור שלכו"ע עונשים רק אחרי שהבן אדם עשה עבירה ולא כאשר רק יודעים שהוא יעשה את העבירה – אם כך, היאך יכול להיות שמענישים את הכהנים בגלל שיודעים שלא ישמעו דבר ה' ?!
    כלומר – מאחר שמניחים את הבחירה של הבן אדם כדי להענישו, ולא סומכים רק על הידיעה שהוא הולך לחטוא, אם כך, מדוע סומך הקב"ה על ידיעתו שהכהנים יחטאו כדי להענישם ?! צריך לחכות שיחטאו בפועל !
    [אני עוד פעם תמה : מה מסובך בשאלה פשוטה שכזו !]

  4. אני לא יודע למה אתה כל כך כועס, גם אם לפי דעתך לא הובנת לא קרה שום דבר, ומקסימום אפשר תמיד לבקש במשרד חזרה את כספך… לעצם הענין, מי אמר שיענשו קודם שחטאו, העונש נקבע קודם שחטאו, אבל ביצועו מן הסתם יהיה אחר כך, לכן זה קשור רק לשאלת ידיעה ובחירה.

  5. א] מע"כ הרב המשיב אינו יודע למה אני כועס כל כך. אולי כבודו יבין זאת כאשר יסביר לי היאך הוא מניח שאני כועס.
    ב] עוד פעם לא הובנה השאלה כלל וכלל, אם מע"כ הרב המשיב מעיין בלשון רש"י שהבאתי הרי שכתב "כי ידעתי שלא תשמעו לפיכך אני מעתה ארותיה". הרי ש"מעתה" הקב"ה מקלל. על סמך מה? על סמך שידעתי שלא תשמעו. [ובמפרשים מבואר שהעונש המעשי בזה, הוא שלא יצמחו הזרעים וכו']. אם כך, לשאלת הרב המשיב ,"מי אמר שיענשו קודם שיחטאו", תשובתי היא "רש"י אמר כן". ועל הנחתו של הרב המשיב "ביצועו מן הסתם יהיה אחר כך", אני משיב "רש"י לא אומר כן". ולכן אני שואל מה פירוש דברי רש"י, היאך מענישים לפני שחוטאים.
    נ.ב. באמת מעניין אותי לקבל הסבר על מה שהרב המשיב טען "למה אתה כל כך כועס". בגלל שכותבים סימני תמיהה ושאלה, או מאריכים בשאלות, אזי חושבים שכועסים ? למה לחשוד אותי באיסורים ? אין לי חזקת כשרות ?
    כפי מיטב הבנתי, אתר זה נועד לדברי תורה, אם א"א להתבטא בו כדרכה של תורה, בשקלא וטריא, בקשיא ופירוקא, וכדרך מלחמתה של תורה, אז צריך להודיע לציבור שהאתר לא נועד אלא לדברי חול המלובשים בצורת דברי תורה.
    [מצחיק שגם על השאלה הזו, יגידו "הנה הוא עוד פעם כועס".]

  6. "למה אתה כועס" כתבתי בגלל הניסוח התרעם, שאכן קיים גם בתגובה זו. האמן לי שאנחנו כאן כדי לענות כל מה שאנחנו יודעים, אין סיבה ל"שוב לא הובנתי" כותבים בנימוס בעדינות ובנעימות ואז כולם שמחים.
    לעצם הענין לא ראיתי ברש"י אלא שכבר עתה התקללו, אבל לא ראיתי ברש"י שאומר שכבר מעכשיו אכן הקללה תתבצע, אני מבין את ההנחה שלך שזה כך, אבל זה אינו מפורש בדבריו, וכדבריך סביר להניח שאכן הביצוע של העונש יהיה כאשר יחטאו, אף שהקללה היא כעת.
    במילים אחרות, ידוע הדבר ש"אם" משמש לפעמים בתורת "כאשר". אני מניח שכך רש"י הבין, שמה שכתוב בפסוק "אם" אין פירושו לתנאי, כי הקללה מוחלטת וידועה, אבל בהחלט פירושו ל"כאשר", ובזה אתי שפיר מה שכתבנו.

  7. לכבוד הרב היקר, אין בדברים אלה פתרון לשאלה.
    השאלה היא : היאך מקללים אנשים על סמך מה שיודעים שהולכים לחטוא. מה איכפת לי שקללה זו "לא תתבצע", הרי למעשה מקללים אותם, ומה ההגיון לקלל בן אדם שעדיין איננו רשע לפנינו ?
    כפי הנראה השאלה קשה וטעונה.
    הכותב וחותם למען אהבת האמת.

  8. אכן קושיא מאוד חזקהקייזר כוחכם ורב תודות.-ואולי אפשר בדוחק לבאר ששם בפסוקים הקודמים,האיש התוכחה כתוב:בן יכבד אב ועבד אדוניו ואם אב אני איה כבודי וכו'-ואכן כאן בפסוק כתובקאפ לא תשמעו ואם לא תשימו לב לתת כבוד לשמי…אז וארותי וכו' ואגעור לכם הזרע.כלומר בזה שלא נותנים הנתינות הראויות,בזה אתם מפירים את הכבוד והיראה של כיבוד אב שמגיע לי.והנה על אף שבדרך כלל הנהגת משפטי ד' הוא בבחינת "באשר הוא שם",אבל לגבי כיבוד אב התורה חידשה שבן סורר חמורה על שם סופו נידון מאחר והתורה ידעה מה יהיה סופו ורצתה להיטיב בדינו ולהענישו קודם שיחטא וילדה אז עוד זכאי.היא המידה גם כאן שד' ידעה שיחטאו ולא יכבדוהו כראוי לאב על ידי שלא יתנו מה שעליהם לתת, כבר מעכשיו קלל הזרעים על מנת שלא יתאפשר טענה של חוסר כיבוד אב על ידי מניעת הנתינית

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל