ביאור מלאכי ב ב

שאלה:

אני מתקשה בבעיית ידיעה-בחירה, כי במלאכי [ב,ב] מבואר ברש"י שהקב"ה מקלל את הכהנים רק על סמך שידע הקב"ה שהכהנים לא ישמעו דבר ה'. היאך אפשר להעניש את הכהנים כל עוד שלא חטאו בפועל ?

תשובה:

ארחיב מעט בביאור הנושא

בפסוקים בספר מלאכי נאמר כך "(א) וְעַתָּ֗ה אֲלֵיכֶ֛ם הַמִּצְוָ֥ה הַזֹּ֖את הַכֹּהֲנִֽים: (ב) אִם־לֹ֣א תִשְׁמְע֡וּ וְאִם־לֹא֩ תָשִׂ֨ימוּ עַל־לֵ֜ב לָתֵ֧ת כָּב֣וֹד לִשְׁמִ֗י אָמַר֙ יְקֹוָ֣ק צְבָא֔וֹת וְשִׁלַּחְתִּ֤י בָכֶם֙ אֶת־הַמְּאֵרָ֔ה וְאָרוֹתִ֖י אֶת־בִּרְכֽוֹתֵיכֶ֑ם וְגַם֙ אָרוֹתִ֔יהָ כִּ֥י אֵינְכֶ֖ם שָׂמִ֥ים עַל־לֵֽב: (ג) הִנְנִ֨י גֹעֵ֤ר לָכֶם֙ אֶת־הַזֶּ֔רַע וְזֵרִ֤יתִי פֶ֙רֶשׁ֙ עַל־פְּנֵיכֶ֔ם פֶּ֖רֶשׁ חַגֵּיכֶ֑ם וְנָשָׂ֥א אֶתְכֶ֖ם אֵלָֽיו:"

אני מנסה ללמוד את הפסוקים לפי דרכו של האברבנאל במקום שהוא מפרש שהנידון בפסוקים אלו הוא האשמה המיוחדת ששייכת לכהנים האמונים להורות וללמד את העם חכמה ודעת כמו שמצינו בתורה שיש לבוא אל הכהן אשר יהיה בימים ההם וללמוד ממנו וכן בנביא כי שפתי כהן ישמרו דעת ומפיו לומדים דעת ותבונה, תפיקדו של הכהן ללמד את העם תורה וחכמה. ובמאת בימי בית שני מצינו שהתפיקד זה התקיים בחכמים ולא בכהנים וזה בשל חטאי הכהנים כמו שאנחנו מוצאים בפסוקים אלו.

וכך מסביר האברבנאל "אבל האשמה הזאת אין ראוי ליחס אותו אל ההמון שהם חסרי החכמה והלמוד כי אליכם המצוה הזאת הכהנים ועליכם היה מוטל להישיר את העם מה יעשו בהבאת קרבנותיהם, כ"א לא היו הכהנים מקבלין קרבן משחת מידי הבעלים היו הם מביאים אותו כראוי. כלומר הפסוק פונה אל הכהנים כמצווים ללמד את העם את האופן הראוי של הבאת הקורבנות, והם אינם עושים כן או שאינם מלמדים כראוי את העם או שלא דואגים שאכן יביאו באופן הראוי מכל מקום נמא שהקורבנות לא מקורבים כדינם והאשמה על כך היא על הכהנים

וממשיך האברבנאל ומסביר: "(ב) ולכן הודיעם שאם לא ישמעו לתוכחתו ולא ישימו על לבם לתת כבוד אל השם הנכבד בעבודתם ישלח בהם את המארה והקללה, ואמר זה כנגד הכהנים, וכנגד העם כולו אמר וארותי את ברכותיכם ר"ל אהפוך לכם את הברכה אשר ברכתי אתכם מיום אשר נוסד בית ה' לקללה וגם ארותיה ירצה וגם כבר ארותי וקללתי אותה מעת שהתחלתם לבזות שמי ושראיתי כי אינכם שמים על לב לשמור משמרתי" דהיינו משום כך שהם לא ממלאים את תפקידם כראוי ולא שמים על ליבם לתת כבוד לה' בעבודתם בכך שמלמדים דעת את העם, בשל כך יהפוך להם את הברכה שבורכו מיום שנבנה בית המקדש לקללה. הברכה המיוחדת לכהנים היא בשל תפקידם בבית המקדש שהם משרתי ה' ועומדים לפניו הם שליחים של עם ישראל לה' אך אם אינם ממלאים את תפקידם, ואינם מלמדים את העם ומקשרים אותם בקשר הראוי והנכון לה' יתברך הרי שאדרבה הם ראויים לקללה כי הרי בגלל נמצא שהעם אינו קשור לה' כראוי, ואיננו יודע את הדרך הנכונה לבוא ולעבוד לפני ה' בהבאת הקרבנות.

כך גם מבו' במצודת דוד במקום "וארותי את ברכותיכם – ר"ל את הברכה שברכתי אתכם מעת הוסד היכל ה' כמ"ש בחגי אהפך לקללה" שהברכה המיוחדת בה בורכו הכהנים היא זאת שהופכת לקללה ואין כאן קללה מיוחדת, אלא שאין ברירה רק לא לזכות לברכה כי בכך הם מועיל בתפקיד ונמצאים ראויים לקללה בשל כך.

ומעתה ננסה גם לבאר את דברי רש"י "וגם ארותיה – ובאמת אין לתלות הדבר על תנאי שתליתי באם לא ישמע כי ידעתי שלא תשמעו לפיכך אני מעתה ארותיה" באופן כזה. כי אכן אין הדבר על תנאי שתלוי באם לא תשמעו, אלא מעיקר אופי הברכה והקללה ששכשאינם זכאים לברכה הרי שיש קללה. ויתרה מכך, ההתרשלות של הכהנים במילוי תפקידם אין חטאה בהתרשלות עצמה אלא במוכנות לקבלת התפקיד וקבלתו עליהם, וכבר מעתה ה' יודע שאינם מקבלים אותו עליהם דהיינו כבר עתה הם אינם רואים את תפקדם המיוחד ככהנים לה' העומדים לשרתו בבית מקדשו וללמד את תורתו ואפן עבדותו לעם ישראל. ומשום כך יבוא לכך שבהמשך יחטאו בזה ולא ילמדו את העם איך להקריב את הקרובנות כראוי. אך בעצם כבר עכשיו למרות שעדיין החטא עצמו לא התרחש שהרי עדין לא באו הקרבנות בצורה שאיננה ראויה מכל מקום כבר כעת הרי שהכוהנים עצמם אינם מקבלים על עצמם את תפקידם. ונמצא שכבר עכשיו חטאו בכך הכהנים שאינם ראוים לברכת הכוהנים המיוחדת. ולכן הם רואים כבר עתה לקלל. הידיעה של ה' היא את אופן ההתחייבות של הכוהנים לתפקדם שאיננו כראוי. ולכן תווצר עבירה בסופו של דבר.

 

הצטרף לדיון

8 תגובות

  1. סליחה ממע"כ הרב המשיב, אבל אם אני שואל את השאלה, ומפרט שהשאלה היא לפי המבואר ברש"י, אז יש לעיין ברש"י, וברש"י כתוב בזה הלשון, "ובאמת אין לתלות הדבר על תנאי שתליתי באם לא ישמע כי ידעתי שלא תשמעו לפיכך אני מעתה ארותיה". מבואר בדברי רש"י, שהקללה המדוברת במקרא היא קללה על זה "שידעתי שלא תשמעו", ולא כמו שהרב המשיב חשב להבין מפשוטו של מקרא האומר 'אם לא תשמעו לי'. ורש"י למד כן מכפילות הכתוב 'וגם ארותיה'. בקיצור, אז השאלה שלי, היא איך רש"י יכול לומר כזה דבר, שמקללים כהנים רק בגלל שיודעים שלא ישמעו. [אני לא מבין מה לא מובן בשאלה שלי, השאלה לכאורה קשה מאד.] תודה.

  2. אתה צודק שכנראה מחמת המהירות לא שמתי לב לדברי רש"י שם, עכ"פ לפי דברי הראב"ד הידועים אין כל קושיא, הראב"ד מבאר שידיעתו היא כידיעת האיצטגנינים כלומר היא לא מחייבת את הבחירה אלא הוא רק יודע במה תבחר. לפי הרמב"ם ודאי אין מקום לשאלה… ידיעתו מעל למושג זמן…

  3. אני עוד פעם מבקש מחילה ממע"כ הרב המשיב, אבל אני רואה שעדיין לא הובנה שאלתי כלל וכלל !! אני לא מחפש תירוץ לבעיא היאך ליישב את הסתירה בין הידיעה לבחירה, ולא מעניין אותי מה הרמב"ם ומה הראב"ד ומה פלוני ומה אלמוני ענה על שאלה זו ! אני שואל שאלה פשוטה : זה ברור שלכו"ע עונשים רק אחרי שהבן אדם עשה עבירה ולא כאשר רק יודעים שהוא יעשה את העבירה – אם כך, היאך יכול להיות שמענישים את הכהנים בגלל שיודעים שלא ישמעו דבר ה' ?!
    כלומר – מאחר שמניחים את הבחירה של הבן אדם כדי להענישו, ולא סומכים רק על הידיעה שהוא הולך לחטוא, אם כך, מדוע סומך הקב"ה על ידיעתו שהכהנים יחטאו כדי להענישם ?! צריך לחכות שיחטאו בפועל !
    [אני עוד פעם תמה : מה מסובך בשאלה פשוטה שכזו !]

  4. אני לא יודע למה אתה כל כך כועס, גם אם לפי דעתך לא הובנת לא קרה שום דבר, ומקסימום אפשר תמיד לבקש במשרד חזרה את כספך… לעצם הענין, מי אמר שיענשו קודם שחטאו, העונש נקבע קודם שחטאו, אבל ביצועו מן הסתם יהיה אחר כך, לכן זה קשור רק לשאלת ידיעה ובחירה.

  5. א] מע"כ הרב המשיב אינו יודע למה אני כועס כל כך. אולי כבודו יבין זאת כאשר יסביר לי היאך הוא מניח שאני כועס.
    ב] עוד פעם לא הובנה השאלה כלל וכלל, אם מע"כ הרב המשיב מעיין בלשון רש"י שהבאתי הרי שכתב "כי ידעתי שלא תשמעו לפיכך אני מעתה ארותיה". הרי ש"מעתה" הקב"ה מקלל. על סמך מה? על סמך שידעתי שלא תשמעו. [ובמפרשים מבואר שהעונש המעשי בזה, הוא שלא יצמחו הזרעים וכו']. אם כך, לשאלת הרב המשיב ,"מי אמר שיענשו קודם שיחטאו", תשובתי היא "רש"י אמר כן". ועל הנחתו של הרב המשיב "ביצועו מן הסתם יהיה אחר כך", אני משיב "רש"י לא אומר כן". ולכן אני שואל מה פירוש דברי רש"י, היאך מענישים לפני שחוטאים.
    נ.ב. באמת מעניין אותי לקבל הסבר על מה שהרב המשיב טען "למה אתה כל כך כועס". בגלל שכותבים סימני תמיהה ושאלה, או מאריכים בשאלות, אזי חושבים שכועסים ? למה לחשוד אותי באיסורים ? אין לי חזקת כשרות ?
    כפי מיטב הבנתי, אתר זה נועד לדברי תורה, אם א"א להתבטא בו כדרכה של תורה, בשקלא וטריא, בקשיא ופירוקא, וכדרך מלחמתה של תורה, אז צריך להודיע לציבור שהאתר לא נועד אלא לדברי חול המלובשים בצורת דברי תורה.
    [מצחיק שגם על השאלה הזו, יגידו "הנה הוא עוד פעם כועס".]

  6. "למה אתה כועס" כתבתי בגלל הניסוח התרעם, שאכן קיים גם בתגובה זו. האמן לי שאנחנו כאן כדי לענות כל מה שאנחנו יודעים, אין סיבה ל"שוב לא הובנתי" כותבים בנימוס בעדינות ובנעימות ואז כולם שמחים.
    לעצם הענין לא ראיתי ברש"י אלא שכבר עתה התקללו, אבל לא ראיתי ברש"י שאומר שכבר מעכשיו אכן הקללה תתבצע, אני מבין את ההנחה שלך שזה כך, אבל זה אינו מפורש בדבריו, וכדבריך סביר להניח שאכן הביצוע של העונש יהיה כאשר יחטאו, אף שהקללה היא כעת.
    במילים אחרות, ידוע הדבר ש"אם" משמש לפעמים בתורת "כאשר". אני מניח שכך רש"י הבין, שמה שכתוב בפסוק "אם" אין פירושו לתנאי, כי הקללה מוחלטת וידועה, אבל בהחלט פירושו ל"כאשר", ובזה אתי שפיר מה שכתבנו.

  7. לכבוד הרב היקר, אין בדברים אלה פתרון לשאלה.
    השאלה היא : היאך מקללים אנשים על סמך מה שיודעים שהולכים לחטוא. מה איכפת לי שקללה זו "לא תתבצע", הרי למעשה מקללים אותם, ומה ההגיון לקלל בן אדם שעדיין איננו רשע לפנינו ?
    כפי הנראה השאלה קשה וטעונה.
    הכותב וחותם למען אהבת האמת.

  8. אכן קושיא מאוד חזקהקייזר כוחכם ורב תודות.-ואולי אפשר בדוחק לבאר ששם בפסוקים הקודמים,האיש התוכחה כתוב:בן יכבד אב ועבד אדוניו ואם אב אני איה כבודי וכו'-ואכן כאן בפסוק כתובקאפ לא תשמעו ואם לא תשימו לב לתת כבוד לשמי…אז וארותי וכו' ואגעור לכם הזרע.כלומר בזה שלא נותנים הנתינות הראויות,בזה אתם מפירים את הכבוד והיראה של כיבוד אב שמגיע לי.והנה על אף שבדרך כלל הנהגת משפטי ד' הוא בבחינת "באשר הוא שם",אבל לגבי כיבוד אב התורה חידשה שבן סורר חמורה על שם סופו נידון מאחר והתורה ידעה מה יהיה סופו ורצתה להיטיב בדינו ולהענישו קודם שיחטא וילדה אז עוד זכאי.היא המידה גם כאן שד' ידעה שיחטאו ולא יכבדוהו כראוי לאב על ידי שלא יתנו מה שעליהם לתת, כבר מעכשיו קלל הזרעים על מנת שלא יתאפשר טענה של חוסר כיבוד אב על ידי מניעת הנתינית

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל