שאלה:
שלום
האם יש מקור לסגולת השמירה של רזיאל המלאך במיטה(בעיקר לתינוקות) ואם כן האם אין בזה משום ביזוי כתבי הקודש?
תודה רבה
תשובה:
שלום וברכה
בשו"ת דברי מלכיאל ח"ה סי' קסו הביא סגולה זו לגבי יולדת, לתת ספר זה תחת הכר, וכתב שאינו בזיון, כיון שאינו ניתן כנגד הראש ממש, ואין בזה איסור של ריפוי בדברי תורה כיון שלא בא לרפא אלא רק להגן. בס' חסידים תתש"מ הובא לשים לתינוק קודם הברית ס' תורת כהנים במיטה, וראה עוד תפארת ישראל סנהדרין פרק י משנה ט.
יכול להיות אולי שיש לרב טעות?
אין משנה ט' בפרק י' בסנהדרין
לא משנה ט, אות ט, ואני מעתיק לך:
תפארת ישראל – יכין מסכת סנהדרין פרק י
ט) רפאך. ה"ה פסוק אחר רק נקט זה לרבותא, אף שנזכר בו רפואה אסור, וכ"ש פסוק אחר ואפי' בקוראו בלע"ז (וי"ח), מיהו דוקא ברוקק על המכה וקורא הפסוק על הרקיקה כדי שיתרפא, אבל בלא רקיקה ובלא מכה, אז רק אסור לקרות פסוק כדי להתרפאות בו מחולי (י"ד קע"ט ח'), וכ"כ אסור להניח ספר או תפילין על אדם הנבעת או על החולה, כמו שנוהגין בילד קודם המילה, [עי' רמב"ם פי"א מעכו"ם הי"ב, וכ' רכ"מ שם, דטעם הרמב"ם דיליף לה משבועות (דט"ו) דאסור להתרפאות בד"ת, וק"ל מדאמרינן בסנהדרין (צ"ד א') דמאן דבעית לקרי ק"ש, אלמא דאיבעית לא מקרי חולה, וכן כתב מהרש"א שם, ונ"ל דעק"ל מדאמרינן (עירובין נ"ד א') חש בראשו יעסוק בתורה, והרי אסור להתרפאות בד"ת, אע"כ דדוקא פסוק א' אסור לקרות, דאין כוונתו ללמוד רק דמתכוון לקרות הפסוק כמין לחש, אבל פרשה שלימה שרי, דלא מוכח שהוא כלוחש לרפואה, רק שתגן עליו זכות למוד התורה] וכ"כ התולה על עצמו קמיע שיש בו שמות שאינן נמחקין או פסוקים, כל אלה לא די להן שהן בכלל מנחש, אלא הם ג"כ בכלל הכופרים בתורה (רמב"ם הלכות ע"ז פי"א הי"ב), מיהו בבריא כשקורא פסוק או תולה על עצמו קמיע או תפילין כדי להגן על עצמו שרי, [ונ"ל דמה"ט שרי לתלות הקלפין על ד' כותלי הבית שיש בו הילד קודם שנימל, דאע"ג דעדיין לא יצא מכלל נפל, עכ"פ אזלינן בתר רובא ובריא הוא] וכ"כ ביש סכנה אפי' להתרפאות מחולי וברקיקה שרי (בי"ד שם), ונ"ל דכ"ש דבסכנה מותר לתלות עליו קמיע בפסוקים:
השאר תגובה