שאלה:
אם ברכתי בטעות "העץ" על מיץ פירות, צריך לחזור ולברך "שהכל", או לא כי באמת המיץ בה מהאץ?
תשובה:
בפירות הדר יש להקל שיצא ידי חובה מחמת כמה צירופים: רבים מהם מיועדים לסחיטה. דעת החזון איש סי' לג ס"ק ה שגם לכתחילה ברכתם העץ כיון שכל הפרי נסחט למשקה ולא נשאר פרי. ראה שבט הלוי ח"ד סי' יט. שאר פירות צ"ע.
ועי' בעיק"ד שם: "אשר שאל אודות מיץ תפוזים שנעשה ע"ד שסוחטים כל התפוז ונעשה משקה, ונטעי להו אדעתא דהכי אם ברכתו שהכל או בפה"ע, והביא מדברי הרמב"ם והטור סי' ר"ב בענין הסוכר, ובמה שהשיג בתשובת משכנות יעקב על הטור, והואיל לפי קט שכלי אין הגאון משכנות יעקב צודק בדבריו אבאר קודם נקודה זאת וממילא רווח הילכתא בהנ"ל.
הנה ז"ל הטור סי' ר"ב ועל הסוכרא כ' בה"ג בפה"ע, והרמב"ם ז"ל כ' קנים מתוקים שסוחטין אותן ומבשלים מימיהן עד שיקפו וידמו למלח כל הגאונים כתבו שמברך בפה"א וי"א בפה"ע וכו' ואני אומר שאין זה נקרא פרי ומברכין עליהם שהכל לא יהא דבש של אלו הקנים שנשתנה ע"י האור גדול מדבש תמרים דלא נשתנה ע"י האור ומברכין עליו שהכל. והטור השיב על דבריו שאינו דומה לדבש תמרים, שהתמרים הם פרי ונטעי להו אדעתא לאוכלם הילכך כשנשתנו נשתנית ברכתן מידי דהוי אכל הפירות שמברכין על המשקין היוצאין שהכל חוץ יין ושמן אבל אלו קנים שאין ראוין לאכילה ועיקר נטיעתן ע"ד הדבש ודאי זה פריו ומברך עליו בפה"ע. "
