האם יתכן שרב יטעה?

שאלה:

האם כשהרב פוסק הלכה אסור לבקש הסברים או מקורות? ומה עושים אם הפסק זה נגד סעיף מפורש בהלכה? וכן מה עושים אם אותו רב גם בשאלות ייעוץ אומר לאדם א' לנקוט בפעולה כלשהיא שיש לה השלכות על צד שלישי שלא בנוכחותו ולפני שהוא עושה זאת מגיע אותו אדם שאליו זה נוגע ושואל מאי האי והרב משנה את הפסק? מדובר ברב חשוב בקהילה שבקיא בהלכה ומקובל על רבים אלא ששלושת הנ"ל גרמו לי למשבר-מה ביחס לפסיקותיו. מצד שני "המהרהר אחר רבו'"!

תשובה:

מותר לבקש הסברים ומקורות, אין כל בעיה, וגם אם הרב טעה פעם ויצא שפסק שלא כדין זה לא מבטל לגמרי את גדלותו ופסיקתו, זה קורה, קורה גם שרב מאוד משוכנע בדבר מסויים ואחר כך בעקבות שיחה נוספת הוא משנה את דעתו, זה הכל בסדר ואם זה רב מקובל על תלמידי חכמים כמורה הוראה מובהק שום דבר בתפיסה לא אמור להשתנות. אני גם בטוח שאם היית משוחח איתו על כך הייתי מבין מה גרם לטעות…

הצטרף לדיון

6 תגובות

  1. תודה על התגובה המהירה (כתמיד)

    בקשר לא' – אדבר בדברים יותר ברורים בדידי הוה עובדא. לא ידעתי מאיסור יחוד נוכרי על כלי ישראל ואיפשרתי למנקה לנקות לי את המטבח. ראיתי אותה שוטפת כלים חלביים ובשריים כאחד כשמהמים עולים אדים… היא לבושה בכפפות גומי עבות ולא חשה החום המים אך האדים מעידים כמאה עדים שגם אם זה לא "יד סולדת" בהגדרה ההילכתית (לא מדדתי את חום המים אך קשה לי להאמין שכאשר המים מעלים אדים זה לא יד סולדת. למרות זאת גם אם יש הכי-תימצי מציאות שכזאת ונוכל להקל ולתלות) אך זה ודאי וודאי שהנפש סולדת. השתתפתי פעם בשיעור של רב פלוני ובין הדברים הוא אמר שבאים אליו הרבה שאלות כשרותיות משום שלא מקפידים על ההלכה הזאת. לאחר השיעור ביקשתי מקורות והוא הפנה אותי לסעיף האמור ואודה לרבנים אם יוכלו להזכיר לי אפה בדיוק זה נמצא כיון שאתמול חיפשתי ולא מצאתי. עברו מספר שנים ועברנו דירה. אני דרשתי שלמטבח יהיה דלת שניתן לנעילה כיון שלא שייך לרתק מישהו בתור "שומר" אשתי התנגדה והלכנו לרב אחר שמלכתחילה פסק לנעול אך כאשר רשתי העלתה סברה שהמטבח קטן מדי (לא בדיוק הבנתי מה הקשר) הרב אמר לה שהיא תסתפק בהצבת מצלמות. כמובן שמצלמה יש לה שני חסרונות. א) צריך למצא מי יצפה בהם לראות מה היא עשתה 6 שעות בדירה לא נראה לי שיהיה לאי-מי מאיתנו את הזמן והסבלנות לכך. לא פרקטי. וגם אם כן, זה יראה לנו מה היא עשתה. אך כמובן שזה לא ימנע ממנה להמשיך בשטיפת הכלים. כאמור אתמול חיפשתי זאת אך לא מצאתי את הסעיף הספציפי ע"מ לגשת לרב בצורה מסודרת ומכובדת של "ילמדנו רבנו" (כל זאת בנוסף לשאלה של השואל לרב ואסר וכו')

    בקשר לב' – האם לא היה מן הראוי שכאשר מציגים בפני הרב שאלה – שימנע מלפסוק עד לבירור כל הפרטים "במעמד שלשתם"? האם אין איסור לדיין לשמוע טענת בע"ד שלא בפני בע"ד חברו? (נכון, זה בדיני ממנות, אך האם זה לא מלמד על הכלל שכל פעם שנשאלת שאלה הנוגעת לאדם אחר "נקרא לנערה ונשאלה את פיה")? במיוחד שזה חוזר על עצמו מספר פעמים ואני ממש אובד עצות. אני מצד אחד מכיר אותו ומכבד אותו כאדם חכם ורבים באים להתייעץ איתו – אך מה הפשט?

    אגב, אם הרבנים מעונינים לדעת, לאחר נישואי הכרתי רב פלוני ורק אותו (מקום חדש יחסית שגם לא הבנתי בשעתו את השפה והוא יחידי שדיבר עברית) פניתי אליו למרות שהוא משתייך לקהילה שונה. לאחר מכן הכרתי רב שקצת יותר קרוב לקהילתי – אך עדין לא ממש אותו דבר ועברתי אליו והוא היה זה שהצביע על הסעיף האוסר זאת. שנים עברו והכרתי את הרב הנוכחי שהוא ממש "משלנו" וגם מכיר את הווי החיים הישראלי כך שאיתו הרגשתי הכי נוח – עד לפסקים הנ"ל ואני אנא אני בא! אני חייב רב עליו אני יכול לסמוך במאת האחוזים!

  2. זה לשון השולחן ערוך יורה דעה הלכות הכשר וטבילת כלים סימן קכב סעיף ט:

    יש ליזהר מלהניח בבית עו”ג כלי סעודה, דחיישינן שמא ישתמש בהם. הגה: ואפילו אם נתנם לאומן לתקנם, צריך לעשות בהם סימן שלא ישתמש בהם העובד כוכבים (ב”י בשם א”ח). ואם עבר ולא עשה, כשחזר ולקחן מן העובד כוכבים צריכים הגעלה. ודוקא אם שהו קצת אצל העובד כוכבים, דהיינו כחצי יום, אבל לפי שעה אין לחוש (מרדכי פא”מ). וכל זה כשרוצה להשתמש בו ביום שנתנו לו, דליכא אלא חדא ספיקא שמא נשתמש בו העו”ג או לא, אבל אם לא לקחו מן העו”ג עד לאחר זמן, דנוכל לומר אף אם נשתמש בו העובד כוכבים כבר נפגם ונשתהא מעת לעת; או נשתהא ביד ישראל לאחר שלקחו מן העובד כוכבים מעת לעת, אזלינן לקולא ואין חוששין בדיעבד (סברת הרב). ואם לקחו מן העובד כוכבים באותו יום שנתנו לו, ועבר ונשתמש בו בלא הגעלה, יש אוסרים המאכל כמו בכלי שהוא בודאי בן יומו (ארוך); ובמקום צורך יש להקל בדיעבד, ולכתחלה יש ליזהר בכל ענין, אפילו בעבדים ושפחות העובדי כוכבים שבבית ישראל, שלא לייחד כלים שלנו אצלן, שמא ישתמשו בהן בדברים האסורים (שם במרדכי). וע”ל סימן קל”ו.
    העצה לא להשתמש באותו היום אני מניח שהיא לא פרקטית, המצלמות זה רעיון טוב, כי גם אם לא תסתכלו ממש תמיד אבל זה גורם מרתיע.
    בכל מקרה מה שאמרת שצריך לשמוע את כל הנוגעים בדבר, ודאי זה לא מקובל כך בדיני איסור והיתר, תאר לך שבכל שאלה בהל' נידה למשל יצטרכו שני בני הזוג להתייצב יחד אצל הרב… או בדיני בשר בחלב לא שמענו מעולם… הרב שלך גם לא חזר בו מהעקרון, הוא פשוט מצא איזו עצה פרקטית..
    השאלה שלך מאוד מצויה בחו"ל ובאמת אינני יודע כיצד נוהגים, כדאי להתעניין אצל עוד ת"ח אני מניח שיש עוד עצות פרקטיות או הוראות שהתקבלו במשך השנים.
    אתה יכול להמשיך לשאול את הרב הזה, לא ראיתי במעשיו הנהגה חריגה.

  3. תודה שוב על המענה המהיר.

    בענין המצלמות – אין ענין של הרתעה. הגברת לא מבינה את השפה. נבקש ממנה לשטוף רצפה היא תשטוף ווילונות…. נראה לה "לא להכנס למטבח" היא תבין "תבלי כל היום במטבח" פשוט לא מבינה אנגלית ואנחנו לא מדברים ספרדית…

    מה גם שראיתי פעם פרסומת: "מה ההבדל בין מנעול למצלמה? המצלמה תראה מתי ואפה מסתובב הגנב. המנעול ישאיר אותו בחוץ"

    מעולם לא התכוונתי שבאיסור והתיר מעבר לשמיעת כל הפרטים צריך להזמין לדיון את כל בני-הבית… זה לא רלוונטי… המדובר היה בשאלות לא הלכתיות אלא ייעוץ (זה לא היתה השאלה ולא התשובה ואפילו לא הנושא זה רק דוגמא בעלמא שצצה לי בעת כתיבת השורות לצורך הבנת הנושא: "בעלי אוכל בלי ברכה, מה עלי לעשות?" האם ניתן לענות לה "חסר לו יראת-שמים. תגישי בקשת גירושין" בלי להרים טלפון לבעל ולשאול אותו היכי הוי עובדא?

    אגב, שני נקודות א) לא הייתי מכניס לשם הנושא "האם יתכן שרב יטעה" הן מקרא מלא דיבר הכתוב "אם מעיני העידה נעשה לשגגה" ב) זה היה הסיבה העיקרית לפניתי לאתרא קדישא הדין לצורך שאלות הלכתיות לאחר המשבר ההוא ולאחר שבדקתי מס' אתרים וראיתי שכאן זה בין היחידים שאכן ניתן לסמוך עליהם ולא סתם "רב של גוגל" וד"ל

  4. בנוגע לתקשורת עם העובדת אני בטוח שאתה קצת מגזים, כי אם זה היה המצב לא היית מעסיק אותה, ולאו דוקא בגלל סיבות דת… ובנוגע לנושא של המצלמות, למעשה הפוסקים סמכו על יכולת ההרתעה שלהן, הן לגבי יחוד והן לגבי חלב נכרי [יש דיונים וכו', אבל יש על מה לסמוך] כפי שהארכנו כמה פעמים כאן באתר. וצריך לדעת שלבוא לקראת האשה זה גם ערך, כלומר אם יש על מה לסמוך ואפשר למצוא דרך, אז לא לתקוע לה שם דלת זה גם ערך רוחני…
    בהצלחה רבה

  5. מחילה על ההטרחה אך "אדברה נא אך הפעם" ולהערכתי לאחר תשובה ברורה גם בנקודה זאת אכן לא אצטרך להטריח שוב את הרבנים החשובים בענין זה שוב.

    בוודאי שיש לבא לקראתה. אך האם היא לא מגזימה? האם זה לא גובל בחרדות? (יש לה היסטוריה נפשית וכבר אין לי דרך לברר אצל הרופא המטפל ע"ה שהיה מקושר לגדולי ישראל האם זה נובע מזה אא"כ אעשה שאלת חלום) כשהפתרון פשוט וזמין? ובכלל – גם אם אניח לזאת – האם זה לא גובל ב"שאל לחכם ואסר וכו'"?

    אדרבה – אם הרבנים החשובים יתירו לכתחילה הרי שאתעלם לחלוטין למרות שנוכח ההיסוריה שלנו היה לנו שאלות כפי שציינתי בגוף השאלה – וזאת ע"פ פסקו של אותו רב-אוסר ע"ה שבדיעבד אפשר להניח שהחומרי ניקוי הפכו זאת לטעם פגום.

    אגב, הרב ההוא גם ציין את ההיתר של "יוצא ונכנס" כשהוא מדגיש שזה צריך להיות כך ולא הפוך. "נכנס ויוצא". רוב הזמן צרך להיות מושגח. זאת ועוד לדעתו – זה לא היתר גורף. אם זה נעשה באופן קבוע בשעות מסויימות הגוי מתרגל לכך שבין 11:30 ל-13:15 הוא חופשי לעשות כרצונו… כבר אין את ה"מירתת". והוא נהג כך הלכה למעשה בהכשרים שהוא נתן שכאשר הבעה"ב יוצא למנחה ואין עובד יהודי אחר באיזור – ההוראה היתה ללוות את הגוי החוצה ולנעול את הדלת ולא להסתמך על ההזהרה שהוא יפוטר.

    תודה שוב וסליחה על כל ה"טרחה יתירה"

  6. א. זו לא גוזמה בכלל, לשום אדם לא נוח שסוגרים לו את חדרון המטבח בדלת כשאין בזה צורך ונועלים חלק מהיום וכו', זה עושה תחושה לא נוחה. ב. לעצם הענין כל מה שהזכרת לא לקחת בחשבון את נושא המצלמה שבזה כן סמכו הפוסקים ששייך מירתת.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל