מזוזה במרפסת שאין בה ארבע אמות

שאלה:

שלום רב כדי ליכנס למירפסת מהסלון , יש דלת כעין חלון גדולה עם סף. וצריך לצעוד הסף ברגל כדי ליכנס למירפסת. והמירפסת אין לה ד׳ אמות על ד׳ אמות; האם חייבים ליקבוע מזוזה וביברכה? תודה. מימון

תשובה:

שלום וברכה, הדלת עצמה אני מניח שיש לה מסגרת, וזה נחשב כמו צורת הפתח לכל דבר וענין, כך שכל הנושא הוא רק מה שאינה ד' על ד' אמות:

שאלה זו נוגעת גם לחדר שירות קטן, שגם הוא כמו מרפסת מבחינת אופי השימוש לא צריך דוקא ד' אמות, ולהלכה יש לקבוע בהם מזוזה בלא ברכה.

לגבי מיקום המזוזה:

בחדר “שירות”, אם הפתח שלו פתוח לחדר גדול [ולא לפרוזדור], יש לקבוע את המזוזה בצד השמאלי של הכניסה לחדר, אולם אם החדר פתוח לפרוזדור, [כמו שמצוי ב”קומת מחסנים”], יש לקבוע בימין הכניסה.

במרפסת שאין בה ד’ על ד’ [דהיינו 4 מ”ר], יש לקבוע מזוזה בשמאל היציאה למרפסת, שהיא ימין הכניסה לבית.

מקורות:

אמנם אין זה חדר/מרפסת בגודל של 4 אמות מרובע [שזה גודל המינימום של חדר], אפילו אינו מרובע [שנחלקו בו הראשונים אם חייב במזוזה], אולם כיון שחדרים שמיוחדים לתשמישם הזה, הרי הדבר תלוי במחלוקת האחרונים, עי’ פ”ת יו”ד (סימן רפו ס”ק יא) “בס’ חמודי דניאל כ”י נראה דוקא בית דירה צריך דוקא שיהא ד”א על ד”א אבל בית שער ומרפסת וגינה אפי’ לית בהו ד’ על ד’ חייבין ועוד נראה במי שיש לו בית גדול ויש לו חדרים קטנים להניח שם חפצים דחייבים במזוזה”, וממילא בחדרים מהסוג הנ”ל יש לקבוע בהם בלא מזוזה, אולם בחיי אדם (סי’ טו סי”ב), כתב שבית התבן והעצים, צריך בהם שיעור בית היינו ד’ על ד’, וכן כתב בפשיטות בשו”ת אבני נזר (או”ח ח”א סי’ שב), ובמנחת פתים (יו”ד סי’ רפו) שהביאו דברי החמו”ד הנ”ל וכתבו לחלוק עליו, וראה בארוכה בזה בשו”ת מהרש”ם (ח”ג סי’ קנד) שו”ת מנחת יצחק (ח”א סי’ ח, וח”ג סי’ קג.

לגבי מיקום הקביעה של המזוזה, ראה בשיירי כנסת הגדולה (סי’ רפו) שהביא בשם הש”ג שיש לקבוע מצד שמאל של הכניסה לחדר, שהוא הצד הימני של הכניסה מהחדר הקטן לחדר הגדול, אולם בחי’ רעק”א על השו”ע (יו”ד סי’ רפו סעיף יג) כתב ג”כ מדעתו שחייב במזוזה, ומוכח שסובר כדעת הש”ג שצריך לקבוע מצד שמאל של הכניסה לחדר הקטן שהרי כתב “אבל בחדר שלפנים מחדר (שקורין קעמערכי) שיוצאים מחדר הגדול לחדר הקעמערכי הפתח ההוא חייב במזוזה מצד הגדול שיוצאים ממנו דרך פתח זו לחדר קטן ויהא נידון חדר קטן כאויר דמ”מ חייב כאלו יוצא מפתח זו לשוק” והרי הכלל הוא שקובעים מזוזה בצד ימין של הכניסה מהשוק ולא בצד ימין של היציאה לשוק, וכן הכריע בערוך השלחן (יו”ד סי’ רפו סכ”ג) [אולם בשו”ת מהר”ם שיק (יו”ד סי’ רפז) כתב שיש לקבוע בימין הכניסה לחדר הקטן, וראה בשו”ת מהרש”ם שצויין לעיל].

אולם גם בזה נחלק המקדש מעט (סי’ רפו, גדולי הקודש סק”ח) על דברי הרעק”א וכתב שאין חיוב כלל כיון שחדר פחות מדע”ד נחשב כ”חור”, וכן מצדד שם הדעת קדושים (ס”ק יט), וביאר שכוונת הש”ג שמדובר באופן שיש יציאה בצד השני מהחדר הקטן לרחוב [דהיינו שהחדר הוא מעין “הול” בכניסה לבית], גם במסגרת השלחן על הקיצור שו”ע (סי’ יא) כתב לחלוק בין על דעת הרעק”א ובין על דעת החמו”ד, וכן בשו”ת אגרות משה (יו”ד ח”א סי’ קפא) כתב לחלוק על דברי הרעק”א וכתב שאין לחייב במקרה זה והטעם שכתב הרעק”א תמה עליו שהרי הכלל הוא שאין הולכים אחר “יציאה” אלא אחר “כניסה” [ומשום כך דלת שמיועדת רק ליציאה כפי שמצוי בדלתות מסתובבות] אין בהם חיוב מזוזה] – מאידך גיסא בשו”ת שבט הלוי (ח”ב סי’ קנו על סעיף יג) כתב שדעת רוב גדולי ההוראה לחייב כדעת הרעק”א אם כי שלענין הברכה יש לעיין.

למעשה המנהג לקבוע בחדר קטן בשמאל הכניסה לחדר הקטן, כלומר לימין הנכנס משם לבית, ובלא ברכה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל