שאלה:
שלום וברכה, אשמח לדעתכם בשאלה הבאה:
יש מזוזה שכשרה בדיעבד ולא לכתחילה מחמת חסרון מסויים שעשה הסופר, והוא עשה כן בהרבה מהאותיות (אני מדבר על חסרון אחד מסויים שהוא עקבי במזוזה זו), הסופר אומר שבהרבה מהמקומות ניתן לתקן אך בחלק מהמקומות זה לא אפשרי, כך שבכל מקרה המזוזה תישאר "דיעבד", השאלה היא אם יש בכלל עניין לתקן כאשר התיקון יהיה רק בחלק מהאותיות, או שאם ככה כבר אין נפ"מ?
(מסברא חשבתי שיש לחלק מאיזה צד המזוזה "כשרה" רק בדיעבד, שאם זה מחמת פלוגתת הפוסקים שיש שמכשירים לכתחילה ד"ז ויש שפוסלים אף בדיעבד, והוכרע להכשיר בדיעבד – א"כ אין כל תועלת בלתקן רק חלק מהאותיות, אבל אם מדובר בדבר שאינו פוסל אך יש עניין לכתחילה לעשותו, א"כ י"ל שכל אותו שעשויה כך יותר טוב, אע"פ שאין כל האותיות כך, מה דעתכם? [כמובן שהכל אמור על פסול אחד שחוזר בכמה אותיות, בפסולים שונים פשוט לכאו' שכמה שאפשר יש לתקן כיון שאין תלויים זה בזה])
בתודה רבה
תשובה:
לכאורה אתה צודק בחילוק שלך, שכל מה שנעשה רק בשביל נוי ודיוק ובלאו הכי אינו מעכב, יש ענין לעשות גם אם התיקון יהיה רק חלקי.
באופן כללי אני מציע, כיון שמזוזה היא מצוה מהתורה ויש בה גם סגולה רבה, והיא קבועה וכל רגע בה מצוה, לא להשאר עם מזוזה שכשרה רק בדיעבד, להשקיע קצת ולקנות מזוזה מהודרת.
ברכה והצלחה
