שאלה:
יהודי שחילל שבת במזיד פעם אחת האם כשר לכתיבת סת"ם
תשובה:
שלום וברכה
ההגדרה של מומר על ידי חילול שבת מאוד מורכבת:
הראשונים נחלקו במחלל שבת באקראי אם נחשב מומר, בתוס' בעירובין (ס"ט ע"א ד"ה הוציא) כתבו "באדם הרגיל לחלל שבתות ואינו נזהר כלל" הוי כגוי, ומשמע מדבריהם דרק הרגיל לחלל שבת בפרהסיא ולא במי שמחלל שבת באקראי. אך בחולין (י"ד ע"א ד"ה השוחט) כתבו דבפעם אחת לא נעשה מומר, ומשמע מדבריהם שבפעמיים ושלש ודאי נעשה מומר.
והש"ך (יו"ד סי' ב' ס"ק י"ז) נקט שאף בפעם אחת דינו כמומר לכל התורה.
המשנ"ב (סי' שפ"ה סק"ד) הביא את המחלוקת בזה, אך במקום אחר (סימן שפ"א שעה"צ סק"ב וביאור הלכה סימן ל"ט ס"א ד"ה או מומר) סתם כדעת הש"ך שאפילו בפעם אחת נעשה כמומר לכה"ת.
עוד נחלקו אם צריך שיחלל שבת בפני עשרה מישראל או שמא כל המחלל שבת בפרהסיא, ויש להניח שהדברים יודעו לעשרה הוי כמחלל שבת בפרהסיא.
דעת הש"ך (יו"ד סימן ב' סק"ג וסי' קנ"ז ס"ק ד') דאף שלא עשה כן בנוכחות עשרה מישראל כל שיודעים עשרה מישראל מומר הוא, וכ"כ הפמ"ג (שם בשפ"ד) ובתוספת שבת (שפ"ה סק"ג).
אך הגרעק"א (בגליון לשו"ע השלם יו"ד סימן רס"ד) נקט דרק בחילול בפני עשרה מישראל הוי כמומר. וכ"כ בשו"ת אבני צדק (יו"ד סי' ס') ובשו"ת בנין ציון (ח"א סי' ס"ד) וכ"כ המהרש"ם בדעת תורה (יו"ד סימן ב').
כאשר מחלל שבת בפני עשרה מישראל שגם הם מחללים שבת בפרהסיא האם דינו כעובד עבו"ז או שמא לא ניתנה הלכה זו אלא במחלל שבת בפני עשרה שומרי שבת דחוצפא יתירה היא.
הגרעק"א (בגליון השו"ע שם) כתב דרק המחלל שבת בפני שומרי שבת הוי כעובד עבו"ז, וכן נוטה דעת האחיעזר (ח"ד סימן צ"ז).
אך האגרות משה (או"ח ח"א סימן כ"ג, ח"ב סימן י"ט וביו"ד ח"א סי' ע') כתב דאין בזה כל נפ"מ ודין זה דומה למה דיש חילול ה' בעובר עבירה בפני עשרה מישראל ודינו יהרג ואל יעבור והלכה זו נוהגת אף בפני עשרה מומרים.
עוד נדונים רבים יש בענין, מה הדין כשחילל במלאכה דרבנן, ומה הדין כשאמנם חילל במזיד אבל אם היה עובר שם בן תורה היה מתבייש ממנו ועוד, נושא זה רחב עד מאוד.
