שאלה:
שלום רב יש לי כמה שאלות בהלכות ד' כוסות: 1. המשנה ברורה פוסק (תעג ס"ק טז) שמותר לשתות בין הכוסות משקה שאינו משכר וקאי להדיא אף בין כוס ראשון לשני, ולכאורה קשה דהרי לגבי אכילת כרפס כתב המ"ב לא לאכול יותר מכזית כדי שלא יתחייב עדיין בברכה אחרונה, וא"כ אם ישתה אפי' מים יכנס לאותה בעיה שיצטרך לברך ברכה אחרונה שתעלה ממילא גם לכרפס ושוב תיווצר בעיה לגבי ברכת בורא פרי האדמה על המרור? 2. הביאור הלכה (תעג ד"ה הרשות בידו) סותם להחמיר שלא לשתות לאחר שהתחיל ההגדה כהרמב"ן, האם זה רק יין או אפי' משקה שאינו משכר כמו מים או מיץ? (והאם צריך לחשוש במיץ שזה חמר מדינה ויראה כמוסיף על הכוסות?) 3. המ"ב ס' תעג ס"ק ס"ח כותב שלכוס שני אי"צ שטיפה והדחה שכבר שטפו לקידוש. ותמוה שהרי אחר ששתה כוס ראשון נעשה הכוס פגום שהרי כל כוס מצוה בפני עצמה? יישר כח
תשובה:
שלום וברכה
1. זו אכן שאלה מענינת, יש אמנם ויכוח בפוסקים אם ניתן לכוין שהברכה תחול רק לגבי מאכל מסויים ולא השני, אבל דעת המשנה ברורה שלא ניתן כך לעשות ממילא זו שאלה, ראה בענין זה כאן.
2. הביאור הלכה שם מדבר רק על היין, אין לחשוש בחמר מדינה כיון שניכר שאין כוונתו לד' כוסות. יש סתם הקפדה לא להפסיק באכילה ושתייה בהדגה מחמת דין הפסק, אבל בזה יש מקילים.
3. אין קשר בין דין פגימה לחובת ההדחה שענינה הסרת ליכלוך.
אז כן צריך להזהר גם בכוס השני שלא יהיה פגום – דהיינו לשטוף אותו?
אין חובה כמו שהסברתי.
השאר תגובה