שהחיינו בראש השנה ביום השני בקידוש ובתקיעות – ספרדים

שאלה:

בסד
ספרדי לא יברך ביום השני דרה"ש שהחיינו על שמיעת קול שופר.
אבל למה בקידוש הלילה השני כן יברך שהחיינו?

תשובה:

שלום וברכה

בס’ הלכות חג בחג עמ’ קא מבאר בדעת המשנה ברורה בסי’ תר ס”ק ז, שכיון שהיום אנחנו בקיאים בקביעא דירחא ויודעים שהיום הראשון הוא ראש השנה מן התורה, לכן, לענין קביעת היום טוב היום השני הוא חיוב גמור מדרבנן ויש לברך שהחיינו, ואילו לענין מצות התקיעות לא חייבו חכמים אלא משום ספיקא דיומא, וכיון שכבר יצא בתקיעות של אתמול אינו מברך. אמנם דבריו לא ברורים לי, שהרי מן הסתם אין הבדל לענין זה בין קביעות היום למצות התקיעות, והכל חיוב דרבנן כמצוה חדשה. מה שכתב המשנה ברורה הוא להסביר להיפך, את דעת הרמ”א שהורה כן לברך עיי”ש.

ולפי פשטות הדברים נראה לומר, שלגבי עצם היום שקדושתו חדשה יש לברך שהחיינו, אבל מצות שופר, כיון שאנחנו בקיאים, כבר קיימנו אותה אתמול, ודינה כמו לולב ביום שני של סוכות.