חוק הגנת הצרכן בהלכה

שאלה:

הזמנו בגמ"ח כלות שמלה שהיתה נראית מיוחדת המוכרת הבטיחה שזה חדש על אף שראינו כמה סימנים שלא…אבל בגלל היופי של החלק העליון החלטנו ללכת על זה שלמנו חצי מהסכום שזה יצא בסוף סכום גדול.
אחרי כשבוע הבת התחרטה שזה לא זה ובמחיר הזה יכלה לקחת מסלון יפה וניסתה להתקשר שהיא מתחרטת .
המוכרת מסרבת להחזיר את הכסף שלקחה כמקדמה חצי מהסכום מה הדין?
והאם יש מושג של קפידות?

תשובה:

שלום וברכה,

לפי ההלכה מעות לא קונות כל עוד לא היה קניין משיכה או הגבהה. אך החוזר בו מקבל מי שפרע ח"ו.

אמנם לפי חוק 'הגנת הצרכן' זכאי הקונה לבטל את העסקה תוך 14 יום אם המוצר לא פגום ונמצא באריזתו המקורית. רבים מפוסקי זמנינו סוברים שחוק הגנת הצרכן תקף לפי ההלכה. [כן דעת הגאון הרב שפרן, והגאון הרב שלמה זעפרני]. ולכן יכול הלוקח לדרוש ביטול מקח, והמוכרת לא תוכל לעכב את המעות בידה – מלבד 5% או 100 ש"ח הנמוך מביניהם.

לא ידוע לי על פוסקים שסוברים שההלכה לא מכבדת את החוק, אני מניח שיש שסוברים כן, אמנם המוכרת לא תוכל לומר קי"ל כמותם ולהחזיק במעות, כיון שלפי הלכה על קניין כסף יכול הלוקח לבטל ולדרוש את המעות, ומה שהוצרך לחוק הגנת הצרכן כדי שלא יכנס לשאלה של מי שפרע, ולכן המוכרת לא מוחזקת במעות.

בהצלחה.

מקורות:

מצאנו בהלכה שחוקי המדינה שנעשו לטובת הציבור חייבים הציבור לקיים את החוק – עיין רמ”א חו”מ סי’ שסט סוף סעיף יא, ש”ך סי’ עג ס”ק לט ושו”ת חתם סופר חו”מ סי’ מד.