עקירת עץ פרי בארץ ישראל

שאלה:

שלום וברכה.
רציתי לדעת האם האיסור לעקור עץ פרי הוא מדאורייתא או מדרבנן, והאם איסור זה הוא גם בחו"ל או רק בארץ…
ועוד, מה יעשה גנן שמבקשים ממנו לעקור עץ פרי מסויים מהגינה כחלק מעבודתו, ואם לא יעשה כך יהיה לו הפסד ממון מכך, או אפילו בעל הבית עצמו רוצה לעוקרו כי הוא אינו חפץ כבר בעץ זה…
נראה בפשטות שיש היתרים לכך, כי המדינה עצמה בונה המון שטחי בנייה ומסחר ולשם כך צריכה לעקור הרבה שטחים שיש בהם עצי פרי.
תודה רבה.
אשמח למקורות.

תשובה:

שלום רב

בגמרא (סוכה כט,א ב”ק צא,א-צב,א) נתבאר שיש איסור ואף סכנה חמורה בעקירת עצי פרי, מקור האיסור הוא מהפסוק בדברים כ,יט ‘לא תשחית את עצו’. והרמב”ם (הל’ מלכים פ”ו ה”ה) פסק דין זה להלכה וזה לשונו: ‘אין קוצצין אילני מאכל שחוץ למדינה ואין מונעין מהם אמת המים כדי שייבשו, שנאמר לא תשחית את עצה, וכל הקוצץ לוקה, ולא במצור בלבד אלא בכל מקום כל הקוצץ אילן מאכל דרך השחתה לוקה’.

אמנם בכמה מקרים התירו לקצוץ אילנות פרי, וברמב”ם הביא כמה דוגמאות: אם האילן מזיק לאילנות אחרים, או שמזיק לשדות של אחרים, או שדמיו יקרים, כיון שלא אסרה תורה אלא דרך השחתה. והרא”ש בב”ק פ”ח סוס”י ט”ו כתב שכל שצריך למקומו גם מותר לקוץ האילן וכן כתב הט”ז ביו”ד סוף סי’ קט”ז (לאחר שתמה על השו”ע שהשמיט דין זה) שהתיר לאחד שהיה לו קרקע העומדת לבניה שהיו עליה אילנות לעוקרם אף שהיה בהם פירות.

אך יש אחרונים שכתבו ליזהר בענין זה ולא לקוץ אף לצורך בניה, וכתבו טעם לזה כיון שאין ההנאה באה מיד עם עקירת האילן אלא לאחר זמן, ר’ בית יעקב סימן ק”מ, שו”ת משיב דבר ח”ב סי’ נ”ו, ובדרכי תשובה יו”ד סי’ קט”ז ס”ק נ”א הביא כמה אחרונים בזה (ובחוות יאיר סי’ קצ”ה חילק בין צורך גדול לצורך קטן).

והשאילת יעב”ץ ח”א סימן ע”ו כתב שכל שמעביר העץ עם גושיו אין בזה איסור ‘בל תשחית’ כלל, והחתם סופר בשו”ת יו”ד סימן ק”ב האריך להוכיח שלא כדבריו אך גם הוא כתב שבצריך למקומו אפשר להעביר העץ למקום אחר עם שורשיו וחלק מאדמתו שעל ידי זה אין זה נחשב עקירה כלל, (והו”ד בפת”ש יו”ד קטז,ו).

למעשה אם אפשר להעביר העץ למקום אחר עם שורשיו וחלק מאדמתו, אין זה נחשב כלל קציצה, ואין בכך איסור ‘בל תשחית’ לצורך מקומו. ואם לא ניתן לעשות זאת, אפשר למכור לגוי בקנין גמור את העץ, וליתן לו לקוץ, כלומר שהגוי יבצע את פעולת הכריתה, כמו שהביא הדרכי תשובה שם מהרבה פוסקים. וכיון שיש חולקים על כל אחד מהפתרונות כתבנו שראוי לכתחלה לעשות את שניהם יחד, אך ודאי שבדיעבד ניתן לעשות רק אחד מהם כיון שמדובר בצורך בניית בתים שמבואר בראשונים שמותר אף לעקור לצורך כך כמבואר לעיל. ור’ עוד תשובה בשו”ת שבט הלוי חלק ב’ סי’ ר”ח לענין קציצת אילן ששורשיו נכנסים לקברי צדיקים.