שאלה:
האם שזורקים לחם אפשר לעוטפו בשקית אחת בלבד או שיש צורך בשתיים דוקא? והאם יהיה לו בכך דין של דבר הנתון בכלי בתוך כלי או לא כי זה אותה שקית ?
תשובה:
כלי בתוך כלי נאמר רק לגבי דברי קודשה, כאן הנושא הוא בזיון. יש לעטוף היטב בשקית סגורה רצוי לא שקופה, ואפשר לזרוק. לכתחילה כמובן צריך להשתדל שלא ישאר… חז”ל החמירו בביזוי לחם יותר משאר מאכלים ואמרו שבהשלכתו אפילו שאינו נפסד על ידי כך עלולים לבוא חלילה לידי עניות. אעפ”כ מנהג העולם שאם נשאר לחם והוא עתה יבש קצת ולא רוצים עוד לאוכלו, להקל לעוטפו בשקית ניילון נקייה רצוי שאינה שקופה ולהשליכו לאשפה.
מקורות:
על חומר האיסור לבזות לחם, ראה ברכות נב ע”ב פסחים קיא ע”ב וחולין קה ע”ב, ובזוה”ק פ’ פנחס רמד ע”א. בבן איש חי פ’ פנחס אות יב הזהיר את מוכרי הלחם שיטאטאו את מקומו לאחר המכירה שלא יבואו בני אדם לדרוך על הפירורים ויכשלו בכך.
בס’ וזאת הברכה פרק ב הביא מכמה מגדולי הזמן שפסקו, שכאשר הלחם אינו ראוי עוד לאכילה ניתן להשליכו בתוך שקית, כמו שמצינו בשביעית ומעשרות.
אם אינני טועה בספר וזאת הברכה טען שלחם לא ראוי לאכילה אין בו בעיה של ביזיון ואין צורך להרימו ברחוב
בשם הגריש"א
לא להשאיר בכלל?
אבל לא משאירים בשביל ברכת המזון. מה שאכלנו יהיה.. ומה שהותרנו…
גם אם אין חיוה להרים זה לא מתיר לבזות בידים.
להשאיר לברכת המזון אפשר לחם שחוזר לארון או למקרר לארוחה הבאה. וכן פירורים. אבל ודאי לא משחיתים לחם כדי שישאר לברכה.
השאר תגובה