שאלה:
בס"ד
שלום, איפה כתוב שלהוציא מרשות היחיד דרך כרמלית ומניח על מקום פטור שזה אסור?
שהרי מה שהתירו להוציא מרשות היחיד/הרבים למקום פטור זה רק שמניח ישירות מהרשות על המקום פטור, אבל כאשר יוצא מרשות היחיד/רבים, והולך בכרמלית או ברשות הרבים, ואז מניח על מקום פטור, זה עדיין אסור מדרבנן.
אבקש מקור ולהסביר את הדין אם אפשר?
תשובה:
שלום וברכה
ראה משנה ברורה סי' שמו ס"ק כה על פי הבית יוסף והט"ז שם.
יום טוב.
שלום , זה ציטוט של המשנה ברורה שם:
ס"ק כה
(כה) מאיסקופה לרה"י – אינו קאי אדלעיל שהאיסקופה עומדת לפני הגינה אלא באיסקופת הבית שעומדת תחת המשקוף ואשמועינן דאפילו אם המשקוף שעליה רחבה ד"ט ששם רה"י עליה וכנ"ל אפ"ה יש להחמיר שלא להכניס מאותו מקום לבית או איפכא שמא לפעמים לא יהיה המשקוף רחבה ד"ט ויבוא ג"כ לעשות כן:
והשאלה:
האם הכוונה שהאיסקופה היא מקום פטור, ואם מניח עליה את החפץ מתוך הבית דהיינו שהוציא מרשות היחיד למקום פטור, ואם הוא ברשות הרבים ומניח ישירות באיסקופה אז זה הוצאה מרשות הרבים למקום פטור, ואז לכאורה מותר להכנס ורשות השניה וליטול את החפץ?
לכאורה המ"ב אומר שצריך להחמיר אפילו בזה, ואם כן מה זה שהתירו להוציא אם הוא פוסק שיש להחמיר בזה?
המשנה ברורה נוקט שכאשר יש גג ארבעה טפחים זה רשות היחיד, ואעפ"כ אסור להכניס משם לבית שמא יארע שלא יהיה בגג ארבעה טפחים ויהיה דינה ככרמלית.
השאר תגובה