שלום כבוד הרב . אני מאגנת חתונה מהירה בשל הריון . לא סיפרתי לאף אחד לגבי ההריון גם כי אני יודעת שנהוג להמתין עד סוף חודש שלישי וגם כי הייתי מעדיפה שלא ידעו שזה קרה לפני . העניין הוא שאני מרגישה שאני לא מסוגלת לא לחלוק את מה שעובר עליי עם אף אחד . כמובן בן זוגי איתי ותומך אבל אני לא מסוגלת להביע בפניו את החששות שלי מהמהירות בה אנו מתחתנים . בע"ה אני מאמינה שהכל מהשם ולטובה אני רק רוצה לדעת אם זה בסדר לספר לחברה קרובה ולחלוק איתה את החששות? או שעדיף להתאפק עד סוף חודש שלישי?
תשובה:
שלום רב,
אני לא מכיר על מנהג כזה שלא לספר עד החודש השלישי… את יכולה לספר למי שאת רוצה.
באופן כללי, כדאי לדעת שאישה בהיריון שבאה להנשא ברבנות, צריכה היתר מבית הדין. כלומר, בית הדין צריכים להשתכנע שאכן ההיריון הוא מבן הזוג שאיתו את מתחתנן, אחרת יש בעיה של "מעוברת חברו". בדרך כלל אם כולם יודעים שיש לכם קשר ברמה כזו שאת יכולה להכנס להיריון, זה מספיק משכנע את הדיינים שאכן ההיריון ממנו (ראה שו"ת רע"א קמא סי' צה ועוד רבים מהאחרונים שדנו בנסיבות אלו, כמבואר בפתחי תשובה סי' יג ובאוצר הפוסקים שם).
האם אין עניין של "אין הברכה שרויה אלא בדבר הסמוי מהעין" וכידוע בש"ס שעד ג' חדשים הוי סמוי.(נ"ל לכאורה דזה המקור)
נכון. אבל זו לא הלכה אלא המלצה, ועל כגון אלו אמרו "מאן דלא קפיד לא קפדינן בהדיה", כלומר מי שלא מקפיד על כך אינו ניזוק. כמובן הרי לא מדובר כאן על הרזה בעיתונות בראש כל חוצות אלא לספר לחברה טובה או לבני משפחה קרובים, זה בסדר.
השאר תגובה