תפרים חציצה בטבילה?

האם ומתי יש חציצה לטבילת נידה בתפרים באזור הבטן? ראיתי במראה כהן שמביא מחלוקת פוסקי זמננו בנידון מה המנהג למעשה בבתי ההוראה והאם צריך להחמיר?

תשובה:

שלום רב

בענין זה אכן נחלקו הדעות, יש אומרים שכיון שאדם מקפיד על המצאות התפרים לצורך איחוי הבשר נחשב הדבר כמיעוט שאינו מקפיד ואינו חוצץ, ויש שהחמירו בזה עד למאוד, ולא הקילו אלא בגבס המצוי זמן מרובה מאוד, לכן המחמיר להמתין להסרת התפרים תבוא עליו ברכת הטוב, והמיקל בזה יש לו על מי לסמוך, וכל אחד ידע על פי המצב בביתו כיצד לנהוג בענין זה.

בתפרים הנמסים מעצם אין חשש בכל מקרה.

מקורות:

בשו”ת רעק”א סי’ ס כתב, שכל שאדם מקפיד על המצאותו לצורך רפואה נחשב כמיעוט שאינו מקפיד ואינו חוצץ [לא רק בתוך פיו שהוא בית הסתרים אלא אף בגוף], וכן נראה בסדרי טהרה סי’ קצח סקכ”ו, וביסס דבריו על פי שו”ת נודע ביהודה סי’ קלה והזכרון יוסף בענין זה, וכן נראה בשו”ת צמח צדק סי’ קנח ובדברי חיים ח”ה סי’ סה.

אולם, בשו”ת תשובה מאהבה העיד בשם זקני דורו שיש להחמיר בענין זה, ואף אם הסרת התפרים תביא לקרע בבשר, והובאו דבריו בלחם ושמלה שם, וראה כתב סופר סי’ צא שאף שפיקפק בזה לא מלאו ליבו להקל בענין זה. למעשה, אף שרבים וגדולים הקילו וכדלעיל, המנהג להורות בזה שאין להקל אלא במקום שיש חשש שמא מחמת דחיית הטבילה יבואו לידי מכשול חלילה, וכן הורה הגרי”ש אלישיב, אולם כאמור המיקל בזה יש לו על מי לסמוך.