שלום לכבוד הרבנים הגאונים שליט"א יש שאלה דיי דחופה
יש לי חבר שבעבר נקלע לחובות להוצל"פ הוא התגרש בבית הדין הרבני כדת וכדין למטרת רישומים דהיינו כדי שההוצאה לפועל לא תעקל רכוש השייך לאשתו, אך לא למטרת הגירושין. ולאחר מכן הביא כמה חברים שאין להם שום ידע בטיב קידושין והתחתן מחדש כמובן ללא רישום ברבנות. נודע לי שאותם חברים אשר קדשו אותו עשו זאת ללא כתובה כלל, וגם הטבעת הייתה מושאלת מהשכנה, ולאחר כמה ימים החזירו לשכנה את הטבעת (אלו הפרטים שהצלחתי לחלץ מהם ממה שהם זוכרים) שאלתי היא האם צריך לערוך סדר חופה וקידושין מחדש וכדת, וכמובן לכתוב כתובה
תשובה:
שלום רב,
לגבי הכתובה ודאי שצריכים לומר להם שיעשו כתובה חדשה. אולם קידושין מעיקר הדין אין צורך לעשות שוב. אך מי שרוצה יש מקום בהחלט מקום להחמיר.
מקורות:
לגבי קידושין. נפסק בשו"ע (אבה"ע סי' כח סי"ט): "השואל חפץ מחברו והודיעו שרוצה לקדש בו אשה, מקודשת". ומקורו הוא מדברי הרא"ש (בתשובה כלל לה סי' ב, ואת עיקרי הדברים כתב גם בקידושין פ"א סימן כ). אמנם הרשב"א (שו"ת הרשב"א ח"ד סי' רעג, וח"ו סי' ב) חולק על זה. אבל דעתו לא הובאה בשו"ע או בנושאי כלים. כלומר, הכרעת ההלכה היא כהרא"ש. יחד עם זה יש מקום לחוש לדעת הרשב"א שטבעת שאולה אינו מועיל לקידושין, ראה בשו"ת אבני נזר (אבה"ע סי' קלו) שכתב: "ועוד דגם המקדש בטבעת שאולה מבעליו, הגם שפסק הש"ע כרא"ש דמקודשת, הרשב"א ח"ד סי' רע"ג חולק… והבית יוסף בטח לא ראה תשובה זו, שאילו כן היה מביאו. גם הכנה"ג בהגהות הב"י אות כח לא ראה תשובת רשב"א ח"ד, שמסופק אם הרשב"א ס"ל כהרא"ש, וכן מהרח"ש לא ראה. ואילו היה רואה הבית יוסף, לא היה סותם כהרא"ש. ומקדש בטבעת שאולה הוי ספק קידושין".
ולגבי הברכה, כבר נפסק בשו"ע (סי' לד סעי' ג') שאם קידש בלי ברכה (ברכת אירוסין) אינו חוזר ומברך, והרמ"א חולק ולדעתו ניתן לברך בחופה, אולם במקרה דנן שכבר הם נשואים (שהרי ביאה עושה נישואין לאחר קידושין). גם לדעת הרמ"א לא מברכים. וגם שבע ברכות כתב בשו"ע (סי' נה סעי' ג') קידש וכנס בחופה ולא בירך, יכול לברך אפילו לאחר כמה ימים. ונפסק גם ברמ"א סי' סא סעי' א'. אולם לדעת הרבה מהפוסקים זה רק כשהם עדיין בשבוע של הנישואין, ראה ריטב"א כתובות ח,א, ים של שלמה שם פ"א סי' יד, שו"ת רדב"ז ח"א סי' שעב, וראה עוד בטיב קידושין סי' סב ס"ק ה' ו'.
אולם לגבי הכתובה. למרות שאמרו בגמרא (כתובות פב,ב) ונפסק בשו"ע (סי' ק סעי' טו) שהמגרש את אשתו ומחזירה – על דעת הכתובה הראשונה הוא מחזירה. בכל זאת יש לכתוב כתובה חדשה ולא להסתפק בקיימת אם היא עדיין קיימת, משום שמן הסתם בהסכם הגירושין כבר נכתב שהכתובה נמחלה או משהו דומה לזה (אני לא מניח שבית הדין הסכים לגרש אותם ללא התייחסות לכתובה). לכן יש לכתוב כתובה חדשה.
האם לברך את ברכת מקדש ישראל ע"י חופה וכו'
וכן אם יש דברים חריגים שצריך להקפיד עליהם במילוי הכתובה או כתובה מיוחדת
ומה לעניין שבע ברכות בשעת החופה
לגבי הברכות אין לברך וממילא איך טעם להעמיד חופה. עידכנתי את התשובה ראה לעיל.
השאר תגובה