שלום לרבנים רציתי לדעת האם יש אפשרות אע"פ שאני פוסק כרבי עובדיה לפסוק לעיתים כרבי משה לוי או לפחות בשעת הדחק במקום מצוה כגון אישתי הכינה חמין ועומד להישרף האם מותר לי לשפוך מים חמים שהיו על אותה פלטה לתוך הסיר מה שהרב עובדיה אוסר? והאם אפשר מקור להנהגה זאת? שאלה 2 האם חמין שמיבש מותר לקחת תחמין למיחם לשפוך את המים לתוך הסיר או בגלל שהוצאתי מהפלטה אסור ואם כן או לא למה? שאלה 3 האם מי שחטא בעגל היו כל הערב רב או חלק?שאלה 4 האם שאני מוכר חפץ אני יכול לעשות בזה תנאי למשל אני מוכר נעלים למישהו בתנאי שילבש רק ביום רביעי?ואם אפשר מקור תודה רבה!וישר כוח עצום
תשובה:
שלום רב
- אני רוצה לחדד מעט את הנקודה. זה שלא בכל דבר אתה פוסק כמו רב מסויים זה בסדר. אדם שלמד הלכה מסויימת וגיבש בה מסקנה ברורה רשאי לנהוג כפי מסקנתו, או באופן שרבו הורה לו כך בענין מסויים, אבל אם השיקול להמנע מלפסוק כהוראה כזו או אחרת זו הנוחות – החמין מתייבש, אין בכך טעם, הרי זה כמי שפוסק כקולי בית שמאי וכקולי בית הלל. במקרה שהחשש הוא מאיסור דרבנן, אתה רשאי לפעמים מכח הספק להקל בדבר הנתון במחלוקת כזו, ועל פי הכלל שספק דרבנן להקל. על הדעות השונות בענין שהזכרת ראה כאן.
- בערב רב חטאו רבים מעם ישראל, לאו דוקא הערב רב, רק שבט לוי לא חטאו באופן מוחלט.
- בודאי ניתן לעשות תנאי במכירה, אבל אנסה להסביר במילים קצרות מה בין "תנאי" ל"שיור": כאשר אתה אומר החפץ מכור לך בתנאי שתשתמש בו רק ביום פלוני, הכוונה היא שאם ישתמש בו ביום אחר המכירה מתבטלת והחפץ חוזר לבעליו ועליו להחזיר את המעות שקיבל. כאשר אדם עושה שיור בקנין, פירושו שהחפץ נמכר רק לאותו שימוש ביום פלוני, ואילו בשאר ימים הוא עדיין ברשות בעליו הראשונים. והיינו באופן שאומר לו, החפץ מכור לך ליום פלוני. ראה שו"ע חו"מ סי' קצז סעי' ז ומקומות רבים נוספים.
