שומא מדין נהנה במעשר כספים

שלום רב.
אשתי עשתה עבודה מקצועית לישיבה [אשר יש לה זיקת קורבה מדרגה ראשונה שם] בהתדנבות [זה לא היה אפילו כ"כ נעים לבקש כסף] אבל מתחילה [כך זכור לי] דעתי היתה שלפחות נחשיב השווי של העבודה כשווה כסף להוריד ממעשר כספים, בזמנו שאלתי ת"ח אחד והוא אמר לי שזה אפשרי וציין לשו"ת מהרי"ל דיסקין שמתיר לעשות כן [מצאתי אח"ז את הדברים בפנים] השאלה היתה איך לשום את השווי, דזה מקצוע שהמחירים בו מאד לא קבועים, וכן יכול להיות שאם לא היתה מתנדבת לא היו נותנים כלל לבעל מקצוע, כי יש כאלה שעושים את זה באופן לא מקצועי ללא עזרת בעל מקצוע. וכן קיבלה את זה רק בגלל שנעשה ע"י קרוב משפחה, וגם אם היה משלם היתה עושה הנחה וכד' וכן לקח אותה מחמת שהיא קרובת משפחתו.
בזמנו יצא לי לדבר על זה עם ת"ח, והוא אמר דזה לא משנה וגם ההנחה היתה נחשבת כמעשר כספים אם היתה רוצה וכד', ואמר לי שצריך לשום כפי דעת שלוש בעלי מקצוע ובזה שער שיעור נהנה.
שאלתי היא האם באמת אפשר לשום כך, או שזה שדה שאינה עשויה ליטע וכד', כיון שלא היו לוקחים בעל מקצוע.
עוד השאלה שמשומא שעשינו התברר כך: אחת אמרה שהיתה לוקחת בין 25000 ל40000 והשניה אמרה 20000 או 25000 בערך תלוי בנסיון וכד'. והשלישית אמרה לא פחות מעשרים אלף. אולי חמש עשרה אלף. כמה לחשבן את השומא?
יש עוד שאלה מחמת שאשתי חשבה בטעות לתמחר במחיר זול מאד, וכל הזמן אמרה שלהערכתה זה לא יותר מ5000 [זה עבודה שבד"כ לא מתעסקת איתה, ולכן טעתה בתמחור]
השאלה כמה לחשב, והאם זה שאם זה היה אדם אחר אשתי היתה אומרת לו בטעות מחיר זול, גורם שזה יהיה השווי של העבודה.
עוד שאלה אין ברשותנו כעת סכום כזה גדול של מעשרות, האם אפשר לחשב על חשבון העתיד?
עוד שאלה אם אמרתי שאתן לגמ"ח מסויים חלק מן הכסף [עד שאחליט מה לעשות אם המעשרות] וכעת התברר לי שאין לי מעשרות, האם יש בזה משום נדר ואני חייב לתת לגמ"ח.
עוד שאלה חלק מהעבודה היתה בט' באב [באישור מורה הוראה], השאלה אם מותר לקחת על זה שכר כחלק מן התמחור, או שלא רואה סימן ברכה גם במלאכות לצורך מצוה [בשאלה לבעלי מקצוע היה כלול בתמחור שחלק מהעבודה היה בט' באב (כי יש כאלה שיוזילו מחמת שזה יום שבמילא לא על חשבון עבודה, אך מצד שני יותר יקר, למרות שבמילא אשתי לא צמה מחמת שהיתה בהריון)].
דבר אחרון זה שלא בטוח מאד שחשבתי מהתחלה שיהיה על חשבון מעשר [די אני חושב שכן חשבתי] האם זה בעיה? [גם לא ידעתי את גודל הסכום שיכלה לקבל (דהיינו אם הייתי יודע שזה כזה סכום, וודאי שהייתי רוצה שיהיה לפחות ע חשבון המעשר)]
סליחה על השאלה הארוכה, ותודה מראש.
בברכת התורה.

תשובה:

שלום רב

שאתך מענינת מאוד, מסברא נראה לי, שאם יש הבדל ניכר בין עבודה מקצועית לעבודה שאינה מקצועית, כך שהישיבה קיבלה כאן משהו בכך שלקחה עבודה של איש מקצוע ולא משהו חובבני [ואני מניח שזה כך], אפשר להוריד את שווי העבודה ממעשר כספים.

לגבי התימחור, אני מניח שאם הפער הוא כל כך משמעותי, במקרה שהיתה עובדת במקום זר והיתה נותנת כזו הצעה, לא היתה מבצעת את העבודה במחיר כזה בסופו של דבר אלא היתה טוענת למקח טעות ומוסיפה כסף. אלא שבמקרה כזה ודאי לא היתה תובעת יותר מ12000 -13000 ₪. לכן, אם אמרה את ה5000 בתור הצעת מחיר, אין לנכות אלא כסכום הנ"ל שהזכרתי, אבל אם סתם זרקה לך מחיר בלי התחייבות בגלל שבלאו הכי לא חשבה לקחת כאן את הכסף, היא יכולה לנכות את הסכום לפי שוויו, שבמקרה שלכם נראה לי שהוא 20000 ₪ [אבל רק אם באמת אשתך מקצועית בענין, כתבת שלא עשתה עבודה זו בעבר, אם זה מוריד בסכום המקובל והופך את העבודה לפחות מקצועית, זה צריך להתבטא במחיר].

ניתן לחשב זאת כחלק מהמעשרות העתידיים אם כך היה בדעתכם.

דבריך לגבי הגמ"ח היו לגבי כספי מעשרות, ועתה שאין לך כסף כזה, אין כאן כל נדר.

בנוגע לשאלתך על העבודה בתשעה באב, אני מבין לפי דבריך שלא מדובר בעבודה לפי שעות, אלא בעבודה קבלנית שהתבצעה לאורך זמן, במקרה כזה אין משמעות לכך שחלק מזמן העבודה היה בתשעה באב, ואין צורך לנכות מהסכום.

לא תוכל לנכות את הסכום ממעשר אלא אם כן היה בדעתך כך לעשות, ומכל מקום יתכן שאם יש כאן אומדנא ברורה שלא היית מוחל סתם אלא כך היית חושב, נחשב הדבר כנדר בטעות ואתה יכול לנכות את הסכום מדמי מעשר.

בהצלחה רבה