קבוצת נשים שרות בפני גברים

שאלה לכבוד הרב
אני נצצא לעיתים קרובות בכותל המערבי, מיד ר"ח באות נשות הכותל ומתפללות ברחבת הנשים ותוך כדי הן שרות בקול והשירה נשמעת בגברים, האם יש איזור לשהות שם וצריך לללכת?
כמו כן פעמים רבות באות קבוצות של בנות ששרות ברחבה העליונה, והם שרות.
כמו כן, כאשר מטוס נוחת בארץ פעמים רבות שהקהל שר. כאשר יש שם נשים ששרות מה הדין וכיצד יש לנהוג למי שיושב שם?

בס״ד פרטי סוגייה זו
1) שירה בהרבה נשים וגברים מעל גיל אחד עשרה מסתבר הדבר שאסור
2) מתחת לגיל אחד עשרה באנו למחלוקת הרב ויינברג ורבי אליעזר ופסק רבינו שדי חמד כשרידי אש ואמר לכתחילה ראוי להחמיר
3) קול אישה וכלים כתב רבינו שלום רוקח להתיר באופן ואינו מכוון לשמוע קול האישה ממעשה מרים ותופים

בס״ד ביאור תשובת רבינו שלום רוקח
הוא אמר שמכיון שקולה של מרים כמעט ולא נשמע מתחת לתופים ועם ישראל לא התכוון לשמוע קול מרים אלא לשבח את הבורא היה מותר למרים לשיר בפניהם

בס״ד
אני חושב שמותר לסמוך על מרים הנביאה ועל התורה זאת תורת חיים רבינו שלום צודק וכן דברי רבותינו זכרונם לברכה ״אין מקרא יוצא מדי פשוטו״ ובפרט בדורנו שאם לא נסמוך על התורה לא נסמוך על אף אחד וכן פסקו רבינו מאיר מפרמישלאן ילקוט הגרשוני ועוד גם אבי הרב אברהם הסכים שיש צד להקל וכל שכן לפי המקלים במקהלה

בס״ד שבוע טוב ותשובה
1)התורה לא מחסרת ולא מוסיפה ואם בתורה לא כתוב מה המרחק זה כנראה לא משנה
2) גם מעשה דבורה וברק ששרו יחד בשופטים פרק ה פסוק א כל ישראל שמעו אותם
3) אחרי שעיינתי עוד בנושא מצאתי פרדס יוסף שלא הייתה מחלוקת אלא אם מותר לקרוא קריאת שמע כששומע קול נשים וכלים אבל בלשמוע לא היה איסור כלל

בס״ד
זה לא תורה שבע״פ אם ברק ודבורה לא עשו כן ויזהר כבודו בלשונו שלא יגידו הנה הוכחה שתורה שבע״פ לא קיימת והחכמים שהבאתי גם כן האמינו בתורה שבע״פ ועם זאת הם אמרו מה שאמרו אז זה לא טענה

בס״ד
לאחר עיון מאריך מצאתי משנה ברורה על שולחן ערוך אורח חיים סימן עה סעיף ג והוא כותב ״ אבל שלא בשעת ק"ש שרי אך שלא יכוין להנות מזה כדי שלא יבוא לידי הרהור וזמר אשת איש וכן כל העריות לעולם אסור לשמוע וכן פנויה שהיא נדה מכלל עריות היא ובתולות דידן כולם בחזקת נדות הן משיגיע להן זמן וסת״ וכן הלכתא

בס״ד
כן בסעיף הזה החפץ חיים מודה שהאיסור הוא בגלל משיכה לדבר אסור לא מותר ולכן כשיש כלים מותר כי אין משיכה זה הטעם שאמרו החכמים המתירים שהזכרתי
ובעניין דבורה היא כן שרה ״ותשר דבורה״ יש הרבה מאוד אזכורים של כלי שיר לכל אורך התנ״ך וזה מאוד לא מסתבר מעמוס "הַפֹּרְטִים עַל פִּי הַנָּבֶל, כְּדָוִיד חָשְׁבוּ לָהֶם כְּלֵי שִׁיר" מדברי הימים א׳ "וַיֹּאמֶר דָּוִיד לְשָׂרֵי הַלְוִיִּם לְהַעֲמִיד אֶת אֲחֵיהֶם הַמְשֹׁרְרִים בִּכְלֵי שִׁיר נְבָלִים וְכִנֹּרוֹת וּמְצִלְתָּיִם מַשְׁמִיעִים לְהָרִים בְּקוֹל לְשִׂמְחָה" ואם זה לא מספיק גם כן שמואל וקהלת "אִם אֶשְׁמַע עוֹד בְּקוֹל שָׁרִים וְשָׁרוֹת?!…"" "עשיתי לי שָׁרִים וְשָׁרוֹת ותענוגת בני האדם…". ובדבורה כתוב ״ותשר דבורה״ אז היא כן זימרה

בס״ד
חוץ מרבי שלום רוקח פרדס יוסף רבי מאיר ילקוט הגרשוני שיחות צדיקים בשם רמז״ל שער בת רבים ועוד מחכמי החסידות למה הינכם כל כך מזלזלים בדברי רבותינו ואני אצטט את דברי בן איש חי ״כיון דלא נזכר בדברי מרן המחבר ראוי לסמוך על דברי המתירים בפירוש״

הדיון שלכם מעניין…
ובאמת לי זה נוגע הלכה למעשה, אני נמצא שבתות בכל מיני תיכונים, של מתחזקות… והבנות שרות שירי שבת ביחד, האם אני מחוייב לצאת החוצה? (לא כל כך מעשי כל פעם), כמובן שאיני יודע בדיוק מי שרה, וגם אין כוונתי להנאות, וכמובן כל מה שאני נמצא שם זה מטרה של קירוב. אולי זה דומה למה שהשרידי אש כתב.

זה נכון במסודות חרדיים רגילים, לא במוסדות של מתחזקות/נושרות וכו', הדרישה היא דווקא להיות איתם ביחד, על מנת לשמש דוגמא אישית, וגם יש דבר תורה קצר כל סעודה.

בס״ד
שאלתו של יאיר עוררה לי שאלה מעניינת עכשיו
מאחר והמשנה ברורה שהזכרתי התיר לשמוע שירה של בתולה באופן ואינו מכוון להנות מקולה אבל אסר לנידה לכאורה יש פה טעם גדול להתיר טבילה במקווה גם ללא נשואות והטעם הוא קירוב רחוקים