לגבי מי שאמר מוריד הגשם בחול המועד סוכות. אני בתוך הסוגיא של ריש מסכת תענית ויש לי הערה קצת ואני רוצה לדעת דעתך בזו הלכה למעשה.
במת' (תענית ב.) כתוב שאין מזכירין מוריד הגשם עד יו"ט האחרון כיון שסימן קללה הוא. אבל עיין בריטב"א ומאירי ותלמיד הרמב"ן ותראה שיש גורסים וסוברים שאין סימן קללה אלא ביום א' של החג. רק מכאן ואילך אינו סימן ברכה אבל לא סימן קללה. וממילא מסתיין דעבדינן ריצוי ביום טוב האחרון של חג (לשון הריטב"א ב: שם).
א"כ י"ל אם אמר מוריד הגשם מיום א' של החג ואילך אין מחזירין אותו שהירושלמי אמר הטעם שמחזירין אותו הוא משום דמצלי ומיקל וזה אינו קילל לפי איזה ראשונים וצ"ל ספק ברכות להקל.
אבל יש לדייק ממ"ב דלא כוותי שכתב (קיד:ב) ואם טעה והזכיר משיב הרוח ומוריד הגשם במעריב של שמ"ע או בשחרית אינו חוזר. הלא פסק שאין מחזירין אותו רק מיו"ט האחרון.
מאי דעתך בזאת?
תשובה:
שלום רב
בנושא הזה אם גשם הוא סימן קללה, יש שני נושאים שונים: גשם בקיץ הוא סימן קללה, מחמת הצורך ביובש, וגשם בסוכות הוא סימן קללה מחמת הצורך לשבת בסוכה.מה שאמר הריטב"א שרק ביום הראשון הגשם הוא סימן קללה,כוונתו ביחס לדיני הסוכה, אבל עדיין כיון שהחלטנו שהימים האלו הם חלק מהקיץ,יש כאן סימן קללה של הקיץ,וצריך לחזור ולהתפלל, וזו היתה כוונת המשנה ברורה.
לכא' דברך קשה שאם פשוט הדבר שיש קללה מצד סוכות ימי החמה הן א"כ למה האריך הראשונים לבאר הקללה מצד ימי סוכות שזה אינו פשוט כלל וכנ"ל. היו להם לומר בפשיטות דסימן קללה מצד ימי החמה. ועוד לכא' כיון שיש ניסוך המים ודין של מים באותן ימים כבר הם ימי גשם ורבי יהושע אינו חולק על ר"א בסברא זו.
המציאות של גשם בסוכות כסימן קללה אינה נוגעת רק לשאלה אם לבקש גשמים אלא גם להתייחסות שלנו לנושא מבחינת פישפוש במעשינו "כעבד שבא למזוג כוס לרבו וכו'".
אמת שיש צורך בגשם בסוכות, אבל חכמים לא חילקו, וברגע שאתה משייך את הימים האלו לקיץ מבחינת בקשת גשמים, כל דיני הקיץ קיימים אף שהטעם לא קיים. וכפי שגם בשנות בצורת לא מבקשים גשם בקיץ ומי שמבקש חייב לחזור על תפילתו, גם אם כל חקלאי יגיד לך שהגשם חשוב לו עכשיו מאוד…
השאר תגובה