תהילים באמצע התפילה / פסיעה באלכסון כשיש מתפלל / תפילת מוסף לנשים

שאלה:

שלום וברכה
1) נותר לי זמן עד שהמורה אומרת להעמד לשמו"ע, האם מותר בזמן זה לומר תהילים או שיר של יום, שש זכירות או אני מאמין?
2) אם אסור, אז באיזה שלב בתפילה כן מותר?
3) האם יש עניין לומר דווקא אחרי התפילה 'אשרי'?
4)מהאם אומרים בשבת קרבן תמיד? ושאר הקרבנות?(אשכנז)
5) האם אשכנזיה חייבת להגיד את כל התפילה בהגיה אשכנזית?, לא נעים לי בחלקי התפילה שנאמרים בקול בכיתה.
6) האם מותר לפסוע אחורנית בשמו"ע כשיש מישהי באלכסון מאחורה?
7) האם מותר להתפלל מול חלון בלי וילון?
8) האם בנות אשכנזיות חייבות להתפלל בשבת, ר"ח וחול המועד מוסף והלל?
תודה רבה.

תשובה:

שלום וברכה

בתפילת שחרית, ממתי שאת מתחילה אמירת ברוך שאמר ועד לאחר שמונה עשרה אין לומר שום דבר אחר מלבד התפילה, לא תהילים ולא אני מאמין, רק להתפלל במתינות ובכוונה [ראה כאן שאפילו לפני ברכת יוצר אסור]. בתפילת מנחה מותר כמובן עד שמתחילים שמונה עשרה.

לא הבנתי את שאלתך לגבי אשרי.

אומרים קרבנות גם בשבת אבל בלי היהי רצון, הדבר מפורט בקטן בסידורים.

לכתחילה יש לומר בהגייה אשכנזית לפחות שם ה', אין צורך להתבייש, אבל אם את מתקשה בכך תאמרי כמו כולן.

כשיש מישהי שמתפלל בתוך ד' אמות באלכסון נחלקו המגן אברהם ואליה רבה אם מותר לפסוע, ואין להקל אלא בשעת הדחק, כאשר היא מאריכה מאוד, צריך כבר לשבת לשיעור וכדומה. כך מבואר במשנה ברורה סי' קב.

מותר להתפלל מול החלון, אבל יש מעלה לקיר, אלא שלא כל הבנות יכולות לעמוד מול הקיר… אם יש וילון כדאי לסוגרו.

יש מחלות גדולה בין האחרונים אם נשים חייבות בתפילת מוסף, ומנהג נשים אשכנזיות להתפלל מוסף.

מקורות:

הצל"ח (ברכות כו. ד"ה ומדברי) רבי עקיבא איגר (הג' לשו"ע או"ח סי' קו מג"א סק"ב) והעמודי אור (סי' ז) כתבו שנשים פטורות מלהתפלל תפילת מוסף, שהרי היא מצות עשה שהזמן גרמא, ונשים פטורות ממנה.

ואף שנשים חייבות בתפילה למרות שהיא מצות עשה שהזמן גרמא, שהרי חיובו תלוי בזמני התפילה של שחרית מנחה ומעריב, הטעם לכך הוא משום שתפילה היא בקשת רחמים וגם אשה זקוקה לרחמי שמים, ולכן חייבו חכמים גם את הנשים בתפילה. ואף שבשבת וחג התפילה היא רק שבח ואינה בקשת רחמים, מכל מקום לא חילקו חכמים בין שבת ליום חול. אולם לפי מה שכתבו תוס' (ברכות כו. ד"ה איבעיא) ותלמידי רבינו יונה (ברכות יח. מדפי הרי"ף ד"ה טעה) שתפילת מוסף היא רק קיום חיוב 'ונשלמה פרים שפתינו', ואינה בקשת רחמים, חוזר הכלל שנשים פטורות ממצות עשה שהזמן גרמא, ופטורות ממוסף.

שי' הסוברים שאין את הפטור הנ"ל

אולם אחרונים רבים [רבי יצחק אלחנן (באר יצחק או"ח סי' כ ענף ג ד"ה ועיקר), הבית יצחק (או"ח סי' יז סק"ב) המגן גיבורים (סי' קו סק"ד) וגיסו השואל ומשיב (תניינא ח"ב סי' נה)] נחלקו על כך, וסברו שכאשר תיקנו חכמים חיוב התפילה על נשים, כללו גם חיוב תפילת מוסף בכלל.

במגן גיבורים (סי' קו סק"ד) הוסיף, שהמנהג העתיק היה לומר י"ח ברכות בתפילת המוסף בראש חודש ובחול המועד, וכיון שהיו מבקשים רחמים גם בתפילת המוסף, בהכרח תיקנו את תפילת המוסף גם על הנשים, ואף כאשר ביטלו את המנהג לומר י"ח ברכות במוסף – לא פטרו את הנשים ממוסף.

הבית יצחק כתב, שגם תפילת מוסף כוללת בקשת רחמים שאשה זקוקה לה. ומה שכתבו התוס' ותלמידי רבינו יונה שהוא רק משום חיוב ונשלמה פרים, כוונתם שאין לו תשלומים כיון שהמחייב הוא חיוב הקרבת הקרבן ולא בקשת הרחמים, ולכן אם אדם לא התפלל עבר זמנו ובטל קרבנו, אך בודאי התפילה כוללת בקשת רחמים ויש סיבה לחייב גם נשים.

האם נשים שותפות לקרבן המוסף

רבי עקיבא איגר (קמא או"ח סי' ט ד"ה גם לא; הג' לשו"ע או"ח סי' קו מג"א סק"ב) כתב סברא נוספת לפטור נשים מתפילת מוסף, שהרי חיוב תפילת מוסף הוא משום 'ונשלמה פרים שפתינו', ולכן רק אנשים אשר חייבים לתת בכל שנה מחצית השקל לצורך קניית קרבנות ציבור, ומוטלת עליהם החובה להקריב את קרבן המוסף, מוטלת עליהם החובה בימינו להתפלל במקום הקרבן. אך נשים אשר פטורות מלתת מחצית השקל, פטורות מהחיוב להקריב את קרבן מוסף, ואין להן חלק בקרבנות ציבור, ולפיכך פטורות גם מתפילת מוסף. וכן סברו המהר"ם שיק (או"ח סי' צ) ורבי שמעון סופר רבה של ערלוי (התעוררות תשובה ח"ג סי' סו אות ב).

המהר"ם שיק (מצוה קו אות ב) והקהילות יעקב (זבחים סי' ד) הוסיפו, ששני הטעמים לפטור נשים הם טעם אחד, שהרי הסיבה שהן פטורות ממחצית השקל היא משום שקרבנות התמיד והמוסף הן מצות עשה שהזמן גרמא.

אולם רבי עקיבא איגר הוסיף שנהגו הנשים להתפלל, וחייבו את עצמם בכך אף שהם פטורות מעיקר הדין.

[נציין כי רבי עקיבא איגר בשו"ת כותב סברא זו בשם עצמו, ומסיים שלאחר מכן מצא סברא זו אף בתשובות הרא"ש 'בשמים ראש' (סי' פט). והחולקים עליו ציינו כי הספר בשמים ראש אינו מוסמך. אין כאן המקום להאריך על מהמנותו של הספר, אך במקרה זה כיון שכך סבר רבי עקיבא איגר מעצמו, התייחסנו לאורך המאמר כסברת רבי עקיבא איגר בלי להכנס לדיון האם זו גם שיטת הרא"ש].

קו' האחרונים מדוע כהנים לוים וצעירים חייבים בתפילת המוסף

אולם אחרונים רבים [רבי יצחק אלחנן (באר יצחק או"ח סי' כ ענף ג ד"ה ועיקר), הבית יצחק (או"ח סי' יז סק"ב), העמודי אור (סי' ז) המהרש"ם (דעת תורה או"ח סי' רפו סעיף א)] תמהו על כך שהרי יש שיטות שכהנים, לוים, צעירים פחות מגיל 20 אינם חייבים במחצית השקל, ולא יתכן לומר שכל אלו אינם חייבים להתפלל תפילת מוסף.

העמודי אור (סי' ז) והלבושי מרדכי (או"ח תניינא סי' קעב בתשובתו לרבי שמעון סופר), כתבו שאף שנשים אינן חייבות להביא מחצית השקל, הקרבנות באו לכפר על כל עם ישראל ואף על הנשים.

בשואל ומשיב (תניינא ח"ב סי' נה) מחדד נקודה זו, שתפילת המוסף באה רק לזכר קרבן המוסף, וכיון שהקרבת קרבן המוסף היתה עבור כל כלל ישראל כולם חייבים בתפילה, אנשים ונשים.

וביאר הקהילות יעקב (זבחים סי' ד) שסברת רבי עקיבא איגר היא שתפילת המוסף באה להשלים את החובה לדאוג שיוקרב קרבן מוסף, ולכן רק אותם אלו שחייבים לדאוג לקרבן המוסף ולהביא מחצית השקל, וחייבים שיהיה להם חלק בתפילת המוסף, הם חייבים להתפלל. ולדבריו תפילת הציבור אכן עולה לרצון כאילו הוקרב קרבן המוסף, וכל עם ישראל מתכפרים בתפילה, אנשים ונשים, גדולים וקטנים.

והוסיף הקהילות יעקב, שבעצם יש שני מצוות, אחד להביא מחצית השקל, והשני לדאוג להביא קרבן, וכהנים לוים וצעירים פחות מגיל 20 אף שפטורים ממחצית השקל לשיטות שונות, חייבים לדאוג להביא את הקרבן, שהרי אם לאחר גביית מחצית השקל עדיין יחסר כדי קניית הקרבנות, כל ישראל לתרום מכיסם אף אלו שהתורה פטרה אותם ממחצית השקל, שהרי החובה לדאוג להקרבת הקרבן חלה על כולם. אך הנשים שפטורות ממחצית השקל כיון שקרבנות הוא מצות עשה שהזמן גרמא, פטורות אף מלדאוג להביא את הקרבן.

חייבות משום קדושת היום

השואל ומשיב (תניינא ח"ב סי' נה) חידש שקרבן מוסף בא מחמת קדושת היום [ע"פ הגמרא (זבחים צא.) וראה התעוררות תשובה (ח"א סי' קצא)], וכיון שמצינו שישנו היקש שכל שישנו בשמירה ישנו בזכירה [מי שחייב בשמירת שבת ונאסר עליו לחלל את השבת חייב גם בכבוד שבת וזכירתה], ומטעם זה נשים חייבות בקידוש למרות שהוא מצות עשה שהזמן גרמא [שהרי הלאו האוסר לחלל שבת וחג חל עליהם, ולכן הן חייבות גם במצות עשה לזכור ולכבד את השבת], והוא הדין בכל מצוה שבאה מחמת קדושת היום נשים חייבות בו, ולכן הן חייבות בקרבן מוסף ובתפילת מוסף שבא לזכר הקרבן.

[על פי סברא זו הוסיף השואל ומשיב שגם במצות עירוב תבשילין נשים חייבות, למרות שהיא מצות עשה מדרבנן שהזמן גרמא, כיון שכל דבר שנתקן בשביל קדושת החג נשים חייבות בו, ועירוב תבשילין נתקן כדי שיבררו מנה יפה לכבוד החג].

בדומה במשנת יעבץ (או"ח סי' ד) הרחיב שתפילת מוסף אינה במקום הקרבן, אלא התפילה נתקנה משום קדושת היום, אלא באה כנגד הקרבן. וכיון שעיקר התפילה משום קדושת היום אין מקום לסברת רבי עקיבא איגר שמי שאינו חייב במחצית השקל כגון נשים פטור מתפילה זו.

האם מותר לנשים להתפלל [לשיטות שהן פטורות]

משכך לשיטת האחרונים שנשים פטורות מלהתפלל תפילת מוסף, עולה השאלה האם מותר להן להתפלל, או שמא הדבר הוא ברכה לבטלה.

הצל"ח (ברכות כו. ד"ה ומדברי) מתייחס לנידון זה, וכותב שלמנהג אשכנז שנשים מברכות על מצות עשה שהזמן גרמא (רמ"א או"ח סי' תקפט סעיף ו) פשוט שמותר להם להתפלל מוסף. ואף למנהג עדות המזרח (רמב"ם ציצית פ"ג ה"ט; שו"ע שם) שאסור לאשה לברך על מצות עשה שהזמן גרמא, מותר לה להתפלל תפלת מוסף [וראה לקמן האם כל עדות המזרח נוהגות כך], שהרי מבואר בבית יוסף הטעם שאינן מברכות משום שאם יאמרו 'אשר קדשנו במצותיו וציונו' הן אומרות שקר לפני המקום, שהרי לא נצטוו, אך בתפילה שאין אומרות שהן נצטוו להתפלל, מותר להן להתפלל כפי שמותר להם לקיים כל מצות עשה שהזמן גרמא.

אמנם המהר"ם שיק (או"ח סי' צ) כתב, שהמנהג שנשים מתפללות תפילת מוסף, אולם הוא תמה כיצד הותר להן הדבר, כיון שהן פטורות ממחצית השקל, וממילא מתפילת המוסף, ובשבת ויום טוב אסור להתפלל תפילת נדבה.

המהר"ם שיק בספרו על המצות (מצוה קו אות ב; מצוה ש אות ב) כתב שניתן ליישב את המנהג, כיון שאם הנשים תרמו למחצית השקל מקבלים מהן, מותר להן אף להתפלל תפילת מוסף. אולם עדיין תמה שהרי המגן אברהם (סי' רצו ס"ק יא) כתב שאף לדעת הרמ"א שהן מברכות על מצות עשה שהזמן גרמא, מצוה שהיא רק ברכה כדוגמת הבדלה וקידוש לבנה לא יברכו, והרי גם תפילת מוסף המצוה היא רק הברכה.

בשבט הלוי (ח"ד סי' יב) והגר"נ גשטטנר (להורות נתן ח"ג סי' יד אות ב) תירצו את קושיית המהר"ם שיק שאסור להתפלל תפילת נדבה בשבת, וביארו כיון שהנשים קיבלו עליהן תפילת מוסף כחובה, הרי כעת זו מצוה המוטלת עליהן, ואילו מה שנאסר להתפלל נדבה בשבת, היינו באדם שאינו חייב כלל להתפלל אלא מרצונו רוצה להתפלל תפילה נוספת בשבת. ובלהורות נתן הוסיף כיון שאם הן תרמו מחצית השקל מקבלים מהן, הרי ע"י תפילת המוסף הן משתתפות יחד עם כל ישראל בקרבן.

למעשה לגבי מנהג האשכנזיות כל הסכמת כל הפוסקים שאף אם אינן חייבות להתפלל מותר להן להתפלל, [מלבד המהר"ם שיק שהסכים שהמנהג להתפלל אך נשאר בקושיא מדוע]. ולכן למעשה מותר להן להתפלל.

ספק יו"ט שני

אמנם יש לציין שכאשר יש ספקות נוספים מצינו בפוסקי זמנינו שכתבו שנשים לא תתפלנה מוסף, לדוגמא הגר"מ שטרנבוך (תשובות והנהגות ח"ב סי' של) לגבי אשה הגרה בחו"ל ונישאה בחו"ל לבן ארץ ישראל העתיד לשוב עימה לארץ לאחר שנתיים, ופסק שהוא אינו שומר יום טוב שני, אך היא עדיין חייבת ביום טוב שני עד שתעלה עימו בפועל לארץ. ומכל מקום כיון שנחלקו הפוסקים אם נשים חייבות במוסף, נכון שתמנע מלהתפלל מוסף ביום טוב שני, ועדיף שתסמוך על השיטות שהיא פטורה.

מנהג עדות המזרח

אולם כעת עלינו לדון האם גם לבנות עדות המזרח מותר להתפלל מוסף.

נקדים כי הנידון על מנהג עדות המזרח היינו לאותן הנוהגות שלא לברך על מצות עשה שהזמן גרמא כגון נטילת לולב, וכפסק הרמב"ם והשולחן ערוך. אולם יש רבות מבנות עדות המזרח הנוהגות לברך ע"פ דברי החיד"א (יוסף אומץ סי' פב) שמנהג ירושלים לברך, וכפי שכתב בשדי חמד (מערכת מ אות קלו) לאחר שהביא את השיטות בנידון סיים: 'ואנו אין לנו אלא דברי מרן החיד"א, וכבר פשט המנהג כן ואין להרהר בדבר'. וכן הביא הבן איש חי (רב פעלים ח"א סוד ישרים סי' יב) שנשות בבל נוהגות לברך על הלולב.

במאמר זה אין ביכולתנו להרחיב בכך, רק נציין כי דברינו אמורים רק כלפי הנוהגות שלא לברך על מצות עשה שהזמן גרמא, אך הנוהגות לברך אף בענין זה דינן כאשכנזיות שבודאי יכולות להתפלל תפילת מוסף.

ומצינו מחלוקת מה דינן של בנות עדות המזרח בתפילת מוסף:

בכף החיים (או"ח סי' רפו סק"ז) הביא את מחלוקת האחרונים האם נשים חייבות במוסף, וסיים שהמנהג הוא שהן מתפללות מוסף כמו שחרית.

וכן פסק האור לציון (ח"ב פ"ז סעיף כד, ובהערות) שמשמע מדברי הרמב"ם שנשים חייבות בתפילת המוסף, ואף שפטורות ממחצית השקל מתכפרות בקרבן המוסף, ולכן חייבות להתפלל. וכיון שפסק שהדבר חובה, אינו נוגע לנידון האם למי שאינו חייב בדבר מותר לברך.

אולם הגר"ע יוסף (יביע אומר ח"ב או"ח סי' ו; ח"ט או"ח סי' קח) כתב שהגאון שמ"ח גאגין (יריעות האהל שבספר אהל מועד סג:) סבר שנשים פטורות מתפילת מוסף, וכיון שכך אסור להן להתפלל, שהרי הוא ברכה לבטלה, שלא כדעת הצל"ח כיון שאין אומרים 'וצונו' הדבר מותר. ולכן הציע לנשים לשמוע את חזרת הש"ץ של מוסף, ולהתכון לצאת בתפילה ע"י שומע כעונה. אך כתב שאין למחות בנשים המתפללות מוסף, כיון שיש ספק שמא הן חייבות, וספק שמא מותר להן להתפלל אף שאינן חייבות.

תפילת מוסף בימים נוראים

רבי שמעון סופר רבה של ערלוי (התעוררות תשובה ח"ג סי' סו אות ב) חידש, שכל זה אמור רק לגבי תפילות מוסף בכל השנה, אך בראש השנה ויום כיפור שבנוסח התפילה של מוסף יש הרבה מאד בקשות, בודאי שהוא בכלל בקשת רחמים, ונשים חייבות בו כפי שחייבו אותן בשחרית ומנחה כיון שיש בהם בקשת רחמים.

וע"פ דברים אלו הורה הגר"ע יוסף (יביע אומר ח"ב או"ח סי' ו; ח"ט או"ח סי' קח) שתפילת מוסף של ראש השנה ויום כיפור מותר לנשים להתפלל לכל הדעות.