שלום וברכה לכבוד הרב,
ברשות הרב שלוש שאלות אשר מעסיקות אותי כמתפלל בבית הכנסת שלנו:
א. בתפילת 'קבלת שבת' ישנם שעומדים בעת שירת 'לכה דודי' וכאלו שיושבים, מה נכון לעשות במצב כזה?
ב. פעמים שראיתי במהלך תפילת עמידה עלון שבת אשר התגלגל אל הריצפה והדבר מפריע לי האם מותר לי לעצור את התפילה להרימו ואז להמשיך?
ג. לעיתים הורים מביאים ילדים קטנים אשר מניחים ספרי ילדים של קודש על הריצפה ומעיינים בהם ולי לא נעים להעיר לילד ליד אביו, מה עלי לעשות?
תודה רבה
אורי
תשובה:
בוקר טוב,
1. אכן יש מנהגים בזה. בסידור חזון עובדיה מובא שנוהגים לעמוד. וכך הביאו גם בשם הבן איש חי (ויש שכתבו גם לעמוד עם פניהם למערב בכל לכה דודי). מנגד, מנהג רבים בפרט אצל האשכנזים שלא לעמוד אלא רק באמירת בואי בשלום ואז הופכים פניהם למערב. אני לא יודע מהו המנהג בבית הכנסת שלכם. אבל עדיף לעשות מה שנהגו שם מקדמת דנא. ולא שחלק מהמתפללים כך וחלק כך.
2. אם זה מפריע בריכוז. מותר להרים בסיום הברכה שאתה עומד בה (משנה ברורה סי' צו סק"ז).
3. אני לא חושב שאתה צריך להמנע מלהביע את צערך על העובדה שספרי קודש מתגלגלים על הרצפה. הרי אם מותר לך להפסיק באמצע שמו"ע, כלומרף באמצע שאתה מדבר עם הקב"ה מותר לך גם להעיר. אבל נכון, צריך לעשות את זה בחכמה בלי שזה יגרום לתרעומת וכד'. לדוגמא, אתה יכול לגשת לילד עצמו עם חיוך ולומר לו שזה לא ראוי, ללמד אותו איך מנשקים את הספר לאחר שהוא היה על הרצפה, ובתוך כך האב שיראה את זה ודאי יפנים את הדברים.
בהצלחה
תודה רבה ויום נעים
השאר תגובה