(קצת דחוף לי התשובה).
האם בנוסח שטר זה של "יששכר וזבולון" שנעשה כדי שלא יגרע משכר הלומד מתקיימים בו משפטי התנאים א"ד הכותרת "שטר יששכר וזבולון" כבר מורה על מהות העסקה ומוגדר כמעשה.
ואם אינו נכון יורנו כ"ת הנוסח הנכון בזה.
הנוסח הוא:
שטר יששכר וזבולון
הנעשה בין הרב__ שליט"א
בין הנדביב ה"ה מר_ לפי מה שכתב הרב אור החיים הקדוש בפרשת כי תשא,
ה"ה מר __נ"י יתן בלי נדר
סך___________ בכל חדש במשך________ מיום החתום מטה להרב הנ"ל ולדעת החולקים הרי זה ככל מחזיק תורה.
תשובה:
שלום רב,
מסברא נראה לי פשוט שאין כל צורך במשפטי התנאים. ההסכם אינו אלא הסכמה שיכולה להיות גם בע"פ הוא אינו זקוק לקנין כשלהו, אלא הסכמה של הלומד שתמורת השכר הוא מסכים שינתן שכר גם לזבולון, או שזה נגרע מחלקו או שלא. ואם הוא אומר בפירוש שהוא מסכים לתת שכר רק באופן שאינו נגרע מחלקו, אז כך קובעים את ההסכמה שביניהם, לא נראה לי שצריך את משפטי התנאים.
בקובץ מוריה קלג קלו יש תשובה יפה של האגרות משה. שם הוא כותב בין היתר שאין כל צורך בקנין כשלהו, ואפילו אם היה צורך לא היה מועיל משום שזה על דבר שלא בא לעולם. כך שלא נראה לי שיש כאן איזה חלות שצריך את משפטי התנאים.
בנוסף, תנאי כזה נראה לי שהוא כמו תנאי לשעבר שאין צריך את משפטי התנאים.
