היה לי חשדות תקופה ארוכה שמשהו אינו כשורה אצל אשתי ואיני רוצה להאריך בענין
לאחרונה גיליתי הקלטה שבה שומעים באופן ברור שהיא יוצאת עם גבר אחר ובאים במגע ועושים מעשים חמורים ביותר התרשמותי מכל הנשמע שם שקיימה איתו יחסים מלאים ואין זה המקום לפרט!
אין שום טעם לדבר איתה על זה כי היא תכחיש מכל וכל במצח נחושה, מנסיון קודם לגבי הקלטות אחרות.
שאלתי האם הקלטת שמע זו יכולה לאסור אישה על בעלה?!
תשובה:
שלום רב,
האישה אינה נאסרת ע"י שמיעה ממכשיר הקלטה. לכן גם אין איסור 'שוויה אנפשיה' בכך שאתה משוכנע שעשתה דברים אסורים. קשה לי לייעץ לך מה לעשות מעבר לתשובה ההלכתית היבשה שאני כותב כאן, אני לא מכיר את הנפשות, ולא את הסיטואציה וכד'.
מקורות:
נקדים, שהיום לאחר שיש חרם דרבינו גרשום אדם לא יכול לומר שהוא בטוח שאשתו זינתה, שהרי לא ניתן לכפוף עליה גירושין. ראה בשו"ע וברמ"א סי' קטו שדנו מתי אדם נאמן, אם הוא אומר שראה את אשתו מזנה או שאדם שנאמן עליו ביותר אמר לו שהוא ראה.
אבל במקרה זה, אמנם אתה עצמך משת את מכשיר ההקלטה, ואתה שמעת ויודע שלא היתה עריכה וכד'. אבל מצאנו בפוסקים שכתב שאינו דומה שמיעה לראיה. ולא ניתן לאסור את האישה על סמך שמיעה בלבד.
מקור הדין הוא בתשובת המהר"ם מרוטנבורג (הובא בתשובות מימוניות אישות סי' ח') תשובות מיימוניות נשים סימן ח:
מעשה באדם אחד כהן שראה אשתו הולכת נגד בחור אחד למקום ייחוד…. שוב פעם אחרת הכהן שכב על מטתו בלילה בעת שבני אדם ישנים ומאחרי הכותל שמע שהיו ביחד ומחמת קול נשימתם הבין שקלקלו יחד והכהן שתק וכן בפעם שנייה היו יחד והבין מקול נשימתם שקלקלו אבל לא ראה גוף המעשה רק ששהו כדי טומאה וסמך אזנו לכותל ושמע אותן מנשימין כדרך שבני אדם משמשין מטותיהן ומחמת שמיעה וראיה רצה לאוסרה עליו". ובכל זאת פסק המהר"ם שהאישה אינה אסורה עליו: "קי"ל אין אוסרין על הייחוד ואין אוסרין אלא בקינוי וסתירה או משיראו כדרך המנאפים השוכבים בקירוב בשר, אבל משישמעו אותם מנאפים לא שמענו, כי מה שמיעה שייכת במנאפים, אפילו אם שמעו אותם מנשימים מה בכך, שמא היו משתגעין ביחד דרך שחוק ולא אסרינן בהא".
וכעין זה מצאנו בכמה פוסקים אחרונים, ראה שו"ת פנים מאירות ח"ב סי' קלא, שו"ת דברי חיים ח"א אבה"ע סי' יד, שו"ת יד אליהו סי' יא.
