נשמת כל חי בעשרה בני אדם לפרסום הנס

והנה לענין שאלה ב, נראה שיוצא ידי חובה בתפילה כשיעלה כשליח ציבור, ויש להביא ראיה ממה שכתב הגאון רבי אליהו בן חיים לפני כשלש מאות חמישים שנה בתשובה (מהראנ"ח ח"א סי' עז) אודות אשה שציותה לשלם סכום נכבד מעזבונה לר' יוסף שיאמר עליה קדיש אחר פטירתה, ובאותו פרק מת אביו של ר' יוסף, וכתב על זה, ואף שבאותו פרק מת אביו של ר' יוסף, והוא אומר עליו קדיש במשך כל י"ב חודש, אלא שהיה מכוין באמירתו לקיים גם צוואת הזקנה הנפטרת, ולעלוי נשמתה, הרי קיים תנאו בזה, ואפילו דבלאו הכי היה צריך לומר קדיש בעד אביו, מכל מקום זכרון אחד עולה לכאן ולכאן. וכיוצא בזה כתבו בחיבורים, במי שקיבל עליו להתענות שני וחמישי, וחל שני או חמישי ביום תענית צבור, שיוצא ידי חובת נדרו באותו תענית, ועולה לו לכאן ולכאן. וה"ה בנ"ד. ע"כ. והנה כיוצא בזה מצינו בשו"ת מהרי"ל (סי' קיח) שכתב הנודר להתענות כמה ימים רצופים, ונזדמן בהם תענית חלום או שאר תעניות חובה, עולים לו לכאן ולכאן, כמו שכתוב בגמרא (חגיגה ז ב) שישראל יוצאים ידי חובת שמחת החג, של אכילת בשר, בנדרים ונדבות. והובא להלכה בבית יוסף (ס"ס תקסח). וכן פסק מרן בש"ע (שם סעיף יא). ויש ללמוד מזה לשאלתנו, ובשו"ת סמא דחיי (חיו"ד סי' ט) נשאל במי שהיה רגיל ללמוד כ"ד פרקי שבת בכל שבת, וכעת קיבל עליו בנדר ללמוד י"ח פרקי משנה בכל יום, ונזדמן לו שלימוד י"ח פרקי משנה באו לו בשבת בפרקי משנה דשבת, האם עולים לו לכאן ולכאן. והביא ראיה מתשובת מהרי"ל שהנודר להתענות סך ימים רצופים, ואירע בהם תענית של חובה, שעולה לו לכאן ולכאן, ועיין יביע אומר (ח״ח יו״ד ל״ז) מה שהאריך בענין הקדיש,ופסק שעולה לשניהם,
סיכום: מן הדין נראה שיוצא ידי קבלתו,באמירתו בתפילה, אך אם יכול לעשות בנפרד ואין זמנו דוחק תבוא עליו ברכת הטוב,

במחילה נראה שדומה שהרי באמירת נשמת כל חי אין בה איזה פירוט על הנס הפרטי שנעשה לו עכשיו אלא היא סגולה גדולה מעצם השבח שיש באמירתה ולכן אדם מקבל על עצמו להגיד את השבח הזה על מנת שיקרה לו נס וכמבואר בספר חסידים ולכן הוא כעת מחוייב באמירה בעשרה אז מניין לכת״ר שלא יצא בזה שכעת יעלה ש״ץ ויגיד בפני עשרה את השבח הזה וזה בדיוק ההגדרה שעולה לו לכאן ולכאן. כמו בתענית וכו .

א.כשכוונת הנודר לפרסם הנס כפי שכתבתם האם יוצא יד"ח גם כשאינו מפרסם הנס אלא אוסף אנשים באקראי לומר נשמת בלי לומר להם את הסיבה
ב. האם התאספות שמתקיימת דרך קבע בכותל המערבי בחצות ליל ג"כ נחשבת לקיום הנדר כשמצטרף הנודר יחד עם כל עמך בית ישראל לאמירת נשמת