לתרומות לחץ כאן

נשמת כל חי בעשרה בני אדם לפרסום הנס

קיבלתי ע"ע שאם אוושע בענין מסוים אומר "נשמת" בעשרה
רצוני לשאול
א. האם נשים מצטרפות לעשרה בענין זה (לא היה בדעתי על גברים בדווקא ואיני יודע מה דעת בנ"א בזה)
ב. האם אמירה בביהכנ"ס בשעה שהציבור אומרים (בתפילה בשבת) נחשבת ג"כ לקיום הנדר

תשובה:

שלום רב

א. מסתבר שגם נשים מצטרפות, לא היתה כוונה למנין הלכתי אלא לפירסום הנס.

ב. זה ודאי לא מועיל. הכוונה שלך היתה לפרסם את הנס באופן האמור זה חסר משמעות.

שתדע רק טוב תמיד, ובכל מקרה קבלות כאלו אומרים תמיד בלי נדר!

הצטרף לדיון

8 תגובות

  1. והנה לענין שאלה ב, נראה שיוצא ידי חובה בתפילה כשיעלה כשליח ציבור, ויש להביא ראיה ממה שכתב הגאון רבי אליהו בן חיים לפני כשלש מאות חמישים שנה בתשובה (מהראנ"ח ח"א סי' עז) אודות אשה שציותה לשלם סכום נכבד מעזבונה לר' יוסף שיאמר עליה קדיש אחר פטירתה, ובאותו פרק מת אביו של ר' יוסף, וכתב על זה, ואף שבאותו פרק מת אביו של ר' יוסף, והוא אומר עליו קדיש במשך כל י"ב חודש, אלא שהיה מכוין באמירתו לקיים גם צוואת הזקנה הנפטרת, ולעלוי נשמתה, הרי קיים תנאו בזה, ואפילו דבלאו הכי היה צריך לומר קדיש בעד אביו, מכל מקום זכרון אחד עולה לכאן ולכאן. וכיוצא בזה כתבו בחיבורים, במי שקיבל עליו להתענות שני וחמישי, וחל שני או חמישי ביום תענית צבור, שיוצא ידי חובת נדרו באותו תענית, ועולה לו לכאן ולכאן. וה"ה בנ"ד. ע"כ. והנה כיוצא בזה מצינו בשו"ת מהרי"ל (סי' קיח) שכתב הנודר להתענות כמה ימים רצופים, ונזדמן בהם תענית חלום או שאר תעניות חובה, עולים לו לכאן ולכאן, כמו שכתוב בגמרא (חגיגה ז ב) שישראל יוצאים ידי חובת שמחת החג, של אכילת בשר, בנדרים ונדבות. והובא להלכה בבית יוסף (ס"ס תקסח). וכן פסק מרן בש"ע (שם סעיף יא). ויש ללמוד מזה לשאלתנו, ובשו"ת סמא דחיי (חיו"ד סי' ט) נשאל במי שהיה רגיל ללמוד כ"ד פרקי שבת בכל שבת, וכעת קיבל עליו בנדר ללמוד י"ח פרקי משנה בכל יום, ונזדמן לו שלימוד י"ח פרקי משנה באו לו בשבת בפרקי משנה דשבת, האם עולים לו לכאן ולכאן. והביא ראיה מתשובת מהרי"ל שהנודר להתענות סך ימים רצופים, ואירע בהם תענית של חובה, שעולה לו לכאן ולכאן, ועיין יביע אומר (ח״ח יו״ד ל״ז) מה שהאריך בענין הקדיש,ופסק שעולה לשניהם,
    סיכום: מן הדין נראה שיוצא ידי קבלתו,באמירתו בתפילה, אך אם יכול לעשות בנפרד ואין זמנו דוחק תבוא עליו ברכת הטוב,

  2. לדעתי אין הנדון דומה לראיה. מקורותיך אלו הובאו באתר פעמים רבות לגבי אמירת קדיש, כאן הנושא אחר לגמרי, אדם שקיבל על עצמו לומר נשמת בעשרה היתה כוונתו לפרסם את הנס הפרטי שאירע לו בדרך של הודיה לקב"ה. כאשר הוא מתפלל בבית הכנסת בשבת הוא לא עושה דבר מכל זה.

  3. במחילה נראה שדומה שהרי באמירת נשמת כל חי אין בה איזה פירוט על הנס הפרטי שנעשה לו עכשיו אלא היא סגולה גדולה מעצם השבח שיש באמירתה ולכן אדם מקבל על עצמו להגיד את השבח הזה על מנת שיקרה לו נס וכמבואר בספר חסידים ולכן הוא כעת מחוייב באמירה בעשרה אז מניין לכת״ר שלא יצא בזה שכעת יעלה ש״ץ ויגיד בפני עשרה את השבח הזה וזה בדיוק ההגדרה שעולה לו לכאן ולכאן. כמו בתענית וכו .

  4. א.כשכוונת הנודר לפרסם הנס כפי שכתבתם האם יוצא יד"ח גם כשאינו מפרסם הנס אלא אוסף אנשים באקראי לומר נשמת בלי לומר להם את הסיבה
    ב. האם התאספות שמתקיימת דרך קבע בכותל המערבי בחצות ליל ג"כ נחשבת לקיום הנדר כשמצטרף הנודר יחד עם כל עמך בית ישראל לאמירת נשמת

  5. לדעתי, כוונת אדם שמקבל על עצמו לומר נשמת בסתם יום של חול בפני ציבור, לספר על הסיבה המביאה אותו למעשה זה ובכך לפרסמו ולהודות עליו, בבחינת "הבטחתי לספר ונושעתי"…

  6. ענין זה תלוי באמת בנידון הרחב שמתנהל כאן, שכן לפי הבנתי עיקר הדגש לפרסם את הדבר ברבים, כשמדברים על קידוש ה' בפרהסיא שכידוע בדברי הפוסקים הכוונה בפני עשרה אני בטוח שלא צריך עשרה גברים דוקא, ולכן, אם כפי הבנתי שהעיקר כאן הוא לפרסם ופירסום ופרהסיא לדורשי רשומות הן מילים מאוד שייכות זו לזו, אין צורך דוקא באנשים, אבל יש בהחלט מקום לצד שני.

  7. לפי הבנתי לא יועל נשמת בכותל. אבל הוא אינו חייב לספר את הנס, שכן הוא לא קיבל על עצמו לספר אלא להביא לידי מצב שבאופן טבעי יצא ממנו הסיפור.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל