ידוע המחלוקת בין הפוסקים לגבי דין של ש"ע או"ח סימן רח סעיפים ב' וט' אם אכל כגון כזית עוגה וכזית הוא לא מה' מינים וגם מסוכר ודבש וכדומה אם מברך על המחיה או לא. מ"ב כתב מנהג העולם להקל ולברך עמ"ח ואני רוצה לדעת מה הדין למעשה אם אכל שיעור זה די"ל לדידן שזה מחלוקת פוסקים לא יכול לברך כלום דלפי מ"א מברך על המחיה אבל לפי החולקים כנראה שראוי לברך בורא נפשות (כמ"ש מ"א ריש ס' רי והובא במ"ב שם)
תשובה:
שלום רב
לא הבנתי למה שציינת בסי' רי, ננסה לבאר את היסוד המחודש שבדברי המשנה ברורה בסי' רח, שעל פי עדותו כך הוא מנהג העולם: אף על פי שלהלכה לא ניתן לברך על המחיה אלא אם כן אוכלים כזית מהדגן עצמו בכדי אכילת פרס, כאשר המילוי לא עומד בפני עצמו אלא הוא חלק מהעיסה ממש, כמו בעוגת טורט = אינגליש קייק, נהגו העולם שהכל נחשב דבר אחד, ואף שיש שם רק מעט קמח יחסית והרבה מהעיסה זה הביצים והסוכר, מברכים על המחייה, בשונה מעוגה שיש בה מילוי שוקולד הנראה לעין וכדומה, שצריך לאכול כזית מהבצק עצמו ולא בצירוף השוקולד.
בשורה תחתונה אין לנו אלא דברי המשנה ברורה, ומי שאכל באופן הזה יברך על המחייה, אולם לכתחילה אין להכנס לספק זה, כיון שכמה מהאחרונים תמהו על הוראת המשנה ברורה, ראה אגרות משה ח"א סי' עא, מנחת יצחק ח"ט סי' טו, תשובות והנהגות ח"ב סי' קלב ועוד. לכן עוגה כזו יש לאכול לכתחילה או יחד עם עוגת שמרים וכדומה, או בתוך הסעודה.
ציינתי לסימן רי ששם כתב מ"ב שאם אכל חצי זית מזונות וחצי זית שאר אוכלים יכול לברך בורא נפשות ולפי זה שאלתי אף דמנהג העולם לברך על המחיה בנידן הנ"ל אבל לדידן שחוששין לחולקים על מנהג העולם לכא' תערובת של קמח וסוכר לא עדיף מחצי זית ה' מינים וחצי זית תפוח שהברכה הראויה היא בורא נפשות וא"כ איך יכול לברך על המחיה בנידן דידן אפילו במצב של בדיעבד?
לא הבנתי מה נוסף לך שם. ממה נפשך, אם אתה סומך על הכרעת המשנה ברורה אז גם כשהצד השני הוא בורא נפשות כך יש לעשות, ואם לא, אז אתה בחשש ברכה לבטלה גם אם אין צד של בורא נפשות, כך שסי' רי לא מוסיף כאן כלום. לדעתי כאמור, בכל מקרה של דיעבד יש לסמוך על הכרעת המשנה ברורה ולכתחילה יש להמנע מלהכנס לספק.
השאר תגובה