כבוד הרבנים שיחיו
מעוברת לאחר שהוכר עוברהשראתה וסת מהו הדין לגבי חששת עו"ב?
תשובה:
שלום רב
מעוברת, כיון שהיא בחזקת מסולקת דמים אינה צריכה לחשוש לדיני הוסתות שיש לה מלפני עיבורה. אבל אם ראתה דם בימי עיבורה נחלקו בכך הפוסקים, ומדברי השו"ע נראה שיש להחמיר לחוש כדין וסת שאינו קבוע
מקורות:
ראה שו"ע סי' קפד סעי' ז, סי' קפט סעי' לג סדרי טהרה שם ס"ק לז וחוות דעת בחי' ס"ק נ, ושלא כתורת השלמים סי' קפד ס"ק טז.
כבוד הרבנים שליט"א באתי רק לעורר וכתלמיד הדן לפני רבו
הנה י"א דמעוברת ומינקת שראתה וסת להפוסקים החוששים לראייה זו פעם אחת וכמבואר בסימן קפט סעי' לג חוששת גם לעונה בינונית (שועה"ר ס"ק קיד בשם מהר"ם פדואה סי' כה. וז"ל מהר"ם: "אל תצא מגדר האמת שחוששת לסוף שלשים לראייתה לפרוש עונה, ואחר העונה תבדוק כדרך הווסתות"; דברי חמודות נדה פרק ראשון אות יג; חוו"ד חידושים סק"נ; סגו"ב סי' י סק"ב ומסיים "ומי יבא אחר המרמ"פ להקל"). ובשו"ת עמק שאלה (יו"ד סי' כג) כתב להסביר דחיישינן דלמא דמים יתירים היא דאיתוספי בה ולכך צריכה לחוש שמא תראה עוד הפעם וכמבואר בראב"ד מובא בשועה"ר (סי' קפז קו"א סקכ"ב).
וי"א דאינה חוששת לעונה בינונית דכל שכן הוא מאשה שיש לה וסת קבוע ושינתה פעם אחת ליום אחר דאינה חוששת לעונה בינונית, כש"כ מעוברת ומינקת שהיא מסולקת ממש (סד"ט סקל"ו ד"ה ועוד הובא בפת"ש סקכ"ט ומשמע דנקט כך להלכה).
ולמעשה בשו"ת חסד לאברהם (תאומים, מהדו"ת יו"ד סי' מג) פסק כהמהר"ם פדוואה וכתב "ואילו הי' רואה בעל ס"ט דברי המהר"ם פאדוה ז"ל לא היה נחלק עליו בזה". וכ"פ בשו"ת מהרש"ג (ח"ג סי' נד); מסגרת השולחן (סי' קנה סעיף קכט); פרי דעה (טורי כסף סק"נ); דרכ"ת (סק"ל); טהרת ישראל (דין קעז); פסקי באר משה (סוס"י קפט אות יט).
ובשיעורי שבה"ל (סל"ג סוף אות ה) לפלא דנראה דס"ל להלכה כדברי הסד"ט אלא שכתב דבמינקת כיון שבזמנינו למעשה רוב נשים רואות וסת לכן חוששת לעונה בינונית, אבל במעוברת אפשר להקל. ובאגורה באהלך (סק"ל) כתב דנכון להחמיר כהשוע"ר.
ולמעשה רובם ככולם של הפוסקים חוששין לעונה בינונית
עונה אחת או שתי עונות: י"א דאף שנקטינן כדעת המהר"ם פאדווה שחוששת לעונה בינונית אבל חוששת רק לעונה אחת ולא לשתי עונות (שו"ת מהרש"ג ח"ג סי' נד; סוג"ב סי' י סוסק"ב אבל מסיים "ומ"מ בזה צ"ע").
יום ל"א: גם להפוסקים הסוברים דחוששת לעונה בינונית מ"מ י"א דחוששת רק ליום ל', אבל ליום ל"א דהוי רק חומרא א"צ לחשוש (שו"ת חסד לאברהם שם סי' מה; סוגה בשושנים שם; טהרת ישראל דין קעז). ובאגורה באהלך (סק"ל) כתב דבשעת הדחק תחשוש רק ליום החודש, דביום החודש לעולם יש רוב דיעות לאיסור.
לא בדקה ביום העונה בינונית :מעוברת שראתה ולא בדקה ביום העונה בינונית י"א דלכו"ע מותרת לבעלה ואין צריכה בדיקה עוד, דהוי רק כוסת שאינו קבוע שהרי מעוברת שקבעה וסת הרי זו רק כוסת שאינו קבוע אף להחוששים כנ"ל (אגורה באהלך שם). אולם מפשטות לשון הפוסקים לא משמע כן, שהרי כל עיקר עונה בינונית הוא כוסת קבוע ולכן אם חוששת לעונה בינונית הוא ככל דקדוקיה ופרטיה.
בכבוד והוקרה להגדיל תורה ולהאדירה
השאר תגובה